שולחן ערוך, אורח חיים סד

דין הטועה בק"ש. ובו ד סעיפים: קראה למפרע לא יצא בד"א בסדר הפסוקי' אבל אם הקדים פרשה לחברתה אע"פ שאינו רשאי יצא לפי שאינה סמוכה לה בתורה:

קרא פרשה וטעה בה אם יודע היכן טעה כגון שקרא כולה אלא שדלג פסוק א' באמצע חוזר לראש אותו הפסוק וגומ' הפרשה ואם אינו יודע היכן טעה חוזר לראש הפרשה:

טעה בין פרשה לפרשה שהוא יודע שסיים פרשה ואינו יודע אם ראשונה אם שנייה חוזר לפרשה ראשונ' ויתחיל והיה אם שמוע:

היה עומד בוכתבתם ואינו יודע אם בוכתבתם שבפרשה ראשונה אם בוכתבתם שבפרשה שניה חוז' לוכתבתם שבראשונה וה"מ שלא התחיל למען ירבו ימיכם אבל אם התחיל למען ירבו ימיכם א"צ לחזור דסירכיה נקט ואתא: