שולחן ערוך, אורח חיים תקיא
Shulchan Aruch Orach Chaim 511 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 511) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →הבערה ולהחם מים מותר בי"ט. ובו ד סעיפים: מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה: הגה י"א דאסור להחם בית החורף ביום טוב דלפעמים אין הקור גדול ואינו אלא למפונקים והוי כמרחץ ומוגמר דאסור (ב"י בשם תשובה אשכנזית ונהגו להקל) :
מותר להחם בי"ט מים לרחוץ ידיו אבל לא כל גופו ואפילו אינו רוחצו בבת אחת: הגה אבל מותר לרחוץ תינוק במים שהוחמו ע"י ישראל בי"ט (מרדכי פ"ג) אבל אסור לחמם לצרכו אפילו על ידי עכו"ם (מהר"א מפראג) אבל כשצריך להם לבשל או להדיח אז מותר להרבות בשבילו (כל בו) ודין חמי טבריה כמו בשבת כדאיתא סי' שכ"ו (ב"י) אבל במים שהוחמו מעי"ט מותר לרחוץ כל גופו אפי' כאחד מיהו דוקא חוץ למרחץ אבל במרחץ אסור: הגה ויש אוסרים בכל ענין וכן נוהגין (טור והרא"ש) :
אין עושין מוגמר דהיינו לפזר מיני בשמים על הגחלים בין להריח בין לגמר הבית או הכלים אבל אם עושה כדי ליתן ריח טוב בפירות למתקן לאכילה מותר אפי' אם מפזרן על גבי גחלת של עץ: הגה ואסור לסחוף כוס מבוסם על הבגדים משום דמוליד בהן ריחא (המגיד פ"א והגהות אשירי ספ"ב דביצה) :
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
{א} מותר לעשות מדורה - דאף דכתיב בתורה אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם קי"ל דמתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל נפש הותר אף שלא לצורך אוכל נפש ובלבד שיהא שוה לכל נפש וצורך יו"ט וי"א דכל מידי דהנאת הגוף בכלל אך אשר יאכל לכל נפש הוא ורק שיהא שוה לכל נפש:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
לעשות מדורה. כתב הר"ן טעמא משום דמתוך שהותרה הבערה לצורך כו' ולעיל סי' תק"א כתב ב"י בשם מהרי"א קושי' על הר"ן ועמ"ש ע"ז שם:
- מגן אברהם Magen Avraham
לעשות מדורה . דמתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך:
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
דוקא חוץ למרחץ. אבל אסור לרחוץ גם פניו ידיו ורגליו תוך המרחץ גזירה שמא יבא לרחוץ כל גופו (ב"י הר"ן):
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
להחם. וע"י עכו"ם שרי ואם הקור גדול כ"כ שהמאכלים נקרשים שרי להסיק דהוי צורך אוכל נפש. מ"א:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
משנה ביצה כ"א וכב"ה
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א י"א כו' דלפעמי'. עמ"א ס"ק ג':
- ביאור הלכה Biur Halacha
להחם ביום טוב מים לרחוץ וכו' - ומוכח בגמרא דלרחוץ ידיו ורגליו מותר אפי' אם חימם המים כדי לרחוץ כל גופו דעשה איסור בזה מ"מ לא קנסוהו על רחיצת פניו ידיו ורגליו מהם [כן מוכח שם בדף ל"ט ע"ב בקושית הגמרא דקאמר שם לימא תנן סתמא כב"ש וכו' ע"ש]:
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במחבר ס"ב מותר להחם ביו"ט. נ"ב ולהחם מקוה ביו"ט עיין תשובו' ח"ס או"ח סי' קמ"ו וסי' קמ"ח ובסימן קמ"ו כת' ע"ד המורה אשר הורה הוראת שעה להחם המקוה ביו"ט שני לצורך טבילת אשה חולשת אשר לא תוכל לטבול במים קרים וציוה לבשל אצל האש וגם ליקח מהמים שביורה לצורך אכילה…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] [לבוש] ואפילו מערב יום טוב וכו'. דקדק לכתוב נוהגים אבל מדינא נראה לי עיקר כפסק הבית יוסף דאפילו כל גופו בבת אחת מותר דהא המתירים הם גאונים ורי"ף ורמב"ם וסמ"ג וסמ"ק ומגיד ור"ן ועוד שראיתי רבינו ירוחם תלמיד הרא"ש דעתו נוטה להתיר נגד רבו וכן בשבלי הלקט דף…
- אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים Eshel Avraham on Shulchan Aruch Orach Chaim
ידיו. עיין ת' ביו"ד סימן ר"נ ופשיטא דאשה מותרת לרחוץ עצמה כדרכ' בחול ע"מ ללבוש לבנים בצונן ובחמין שהוחמו מערב יו"ט נמי מותרת בקצת אברים ואפשר אפילו נמי בהוחמו בי"ט אך תזהר שלא תביא לידי סחיטה ועיין ט"ז סימן שפ"א ס"ק ב' ות' ס"ח סימן מ"ו ותשובת משאת בנימין:
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] מותר לעשות מדורה וכו' אע"ג דכתיב בתורה אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו וכו' הא דהתירו במדורה משום דמתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך. ב"י בשם הר"ן. ט"ז סק"א. מ"א סק"א. מיהו הב"ח כתב דמדורה דהנאת כל גופו היא דמיא לאוכל נפש ושרינן…
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.