שולחן ערוך, אורח חיים תצד
Shulchan Aruch Orach Chaim 494 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 494) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →סדר תפלת חג השבועות. ובו ג סעיפים: ביום חמשים לספירת העומר הוא חג שבועות וסדר התפלה כמו ביום טוב של פסח אלא שאומרים את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו וגומרים ההלל ומוציאין שני ספרים וקורין בראשון חמשה מבחודש השלישי עד סוף הסדר ומפטיר קורא בשני וביום הבכורים ומפטיר במרכבה דיחזקאל ומסיים בפסוק ותשאני רוח:
ביום השני קורין בפרשת כל הבכור עד סוף סידרא ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בחבקוק מן וה' בהיכל קדשו עד למנצח בנגינותי:
אסור להתענות במוצאי חג השבועות: הגה ואין אומרים תחנון מתחילת ראש חודש סיון עד ח' בו דהיינו אחר אסרו חג (הגהות מיימוני הלכות ברכות ומנהגים) ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת מתן תורה ונוהגין בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות ונראה לי הטעם שהוא כמו השני תבשילין שלוקחין בליל פסח זכר לפסח וזכר לחגיגה כן אוכלים מאכל חלב ואח"כ מאכל בשר וצריכין להביא עמהם ב' לחם על השלחן שהוא במקום המזבח ויש בזה זכרון לשני הלחם שהיו מקריבין ביום הבכורים :
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
{א} ביום נ' לספירת העומר וכו' - ומאחרין להתפלל ערבית בכניסת שבועות בצאת הכוכבים כדי שיהיו ימי הספירה מ"ט יום תמימות. איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל דע שכל מי שבלילה לא ישן כלל…
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
מאחרין להתחיל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו ימי הספירה תמימות: (א) וקורין בראשון מן בחדש השלישי. על מה שנוהגים במדינות אלו לקרות פסוק הראשון ואח"כ מתחילין אקדמות מילין כו'. יש לתמוה הרב' היאך רשאים להפסיק בקריאה דהא אפי' לספר בד"ת אסור כמ"ש בסי' קמ"ו וכל…
- מגן אברהם Magen Avraham
קשה לי היאך אנו אומרים בשבועות יום מתן תורתינו הלא קי"ל כר"י דאמר בז' בסיון נתנה תורה דהא קי"ל דבעי לפרושי ו' עונות כמ"ש בי"ד סי' קצ"ו (וכמדומה שראיתי קושיא זו באיזו פוסק) ולדידן לעולם שבועות בו' בסיון ובאמת הרמב"ם פרק ה' מהלכות אבות הטומאה פסק דא"צ לפרוש רק…
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א"ח. ובירושלמי קורא אסרו חג בנה דמועד' פירש בן המועד (האגור):
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
שבועות. עיין מ"א במ"ש דלכ"ע נתנה התורה ביום נ"א לספירה למה קבע הש"י חג השבועות לדורות ביום נו"ן לספירה ע"ש ועח"י. ומהרש"א בח"א פרק א' דע"א בסוגי' שמים וארץ נוגעין בעדותן וכו' הקשה גם כן קושי' זו ומתרץ שם דכוונת הש"י בזה להורות דיראת חטא קודם לחכמה במעלה ובזמן…
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
לשון הטור
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א ביום. מפורש בתורה וס"ל דאינו תלוי במנין הימים בחדש כמ"ש בפ"א דר"ה עצרת פעמים חמשה כו':
- ביאור הלכה Biur Halacha
מבחודש השלישי - עיין מ"ב ואבאר קצת. דע שבעשרת הדברות יש ב' מיני נגינות הא' עושה מכל דיבור פסוק אחד אף שהוא ארוך או קצר מאד דהיינו שאנכי ולא יהיה לך ולא תעשה לך ולא תשתחוה ועושה חסד הם פסוק אחד שאנכי ולא יהיה לך בדיבור אחד נאמרו ולפיכך תיבת פני הנו"ן נקודה פתח…
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
בט"ז סק"א של קריאת התורה. נ"ב בספר א"ר וח"י מייתי תשובות שער אפרים סי' י' לקיים המנהג וכן נראה דעת המג"א לעיל ריש סי' קמ"ו ע"ש וק"ל. והיכא דנהוג נהוג ואריך ולכתחלה אין לנהוג כן וכ"כ בסידור מהריעב"ץ זצ"ל כי כל מעיין בשער אפרים סוף התשו' יראה כי כל ראיותיו הם…
- חק יעקב על שולחן ערוך אורח חיים Chok Yaakov on Shulchan Aruch Orach Chaim
ביום חמשים לספירת עומר. וכתבו האחרונים שמאחרין בתפלת ערבית כדי שיהיו תמימות ימי הספירה ומה שמקשה המ"א מי"ד סימן קצ"ו עיין ספרי תורת השלמים מ"ש שם ומה שמקשה עוד המ"א בשם עשרה מאמרות דכיון דביום חמישי יצאו בני ישראל ממצרים כדאי' בשבת וביום וי"ו התחילו לספור…
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף א' ביום חמשים לספירת העומר הוא חג השבועות וכו'. נ"ב עיין במג"א סק"א מה שהקשה למה אומרים בששה בסיון יום מתן תורתינו ועמ"ש בישוב זה בחיבורי מעשה ידי יוצר על הגדה של פסח בח"ש דע"ו בפיסקא ברוך שומר הבטחתו לישראל ע"ש דרך נכון בעזה"י ודוק ועיין בחיבורי קהלת…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] [לבוש] ולא עד וכו'. והרא"ש פירש דדרך המקרא למנות בסכום עשירי אף שהוא פחות אחד וכן כל הנפש הבאה למצרים שבעים ובכן ארבעים יכנו, עד כאן. וקשה מזה ממה שלמדו בבבא בתרא דף קכ"ג זו יוכבד שנולדה בין החומות ובאמת שם הוי נמי יותר בסכום יחידות דחשיב בני לאה שלושים…
…and 6 more meforshim, listed on the sefer page.