שולחן ערוך, אורח חיים תיח

דין תענית בראש חודש. ובו ה סעיפים: ראש חודש אסור בתענית:

אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים חנוכה ופורים ואם התחילו שגזרו להתענות כך וכך ימי' והתחילו בהם קודם ר"ח אפי' יום א' אין מפסיקין ומתענין ומשלימין:

יחיד שקבל עליו תענית כך וכך ימים ופגע בו ר"ח או שקיבל עליו להתענו' בר"ח אם קבלו בלשון קבל' תעני' בעלמא אינו צריך התרה ואם קבלו עליו בלשון הרי עלי שהוא לשון נדר צריך התרת חכם (ועיין בי"ד סי' רט"ו ס"ג) :

אם נשבע להתענו' כך וכך ימים ואירע בהם ר"ח השבועה חלה עליו מטעם איסור כולל ואם נשבע בפירוש להתענו' בר"ח נ"ל שחלה עליו שבועה כיון שאינו אלא מדרבנן אלא שמדברי הרמב"ם נראה לכאורה שהוא מדאורייתא [וע"ל סי' תק"ע] :

המתענה בר"ח או בחנוכה ופורים תעני' חלום צריך למיתב תעניתא לתעניתיה: