שולחן ערוך, אורח חיים שסז
Shulchan Aruch Orach Chaim 367 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 367) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →אם אשה יכולה לערב. ובו סעיף אחד: אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו אפי' אם מיחה בה שלא לערב ואפי' אין רגיל לערב עמהם וה"מ כשאוסר עליהם כגון שאין הבית פתוח אלא לאותו חצר אבל אם הוא פתוח לשתי חצרות באחת רגיל לצאת ולבא תדיר שאוסר עליהם ובאחת אינו רגיל לצאת ולבא ברגיל שאוסר מערבת שלא מדעתו אפי' אינו רגיל לערב וכשאינו רגיל לצאת ולבא נמי אע"פ שאינו אוסר אם רגיל לערב עמהם מערבת שלא לדעתו אבל אם אינו אוסר וגם אינו רגיל לערב עמהם אינה מערבת שלא לדעתו וכל זמן שלא מיחה בה בפירוש אפי' אם אינו רגיל לערב עמהם ואינו אוסר מערבת שלא בידיעתו דמסתמא ניחא ליה אבל אינה יכולה לזכות משלו לאחרים שלא בידיעתו ואם אין הבעל והאשה בעיר יכולים בני הבית לערב שלא בידיעתו אם אין הבית פתוח אלא לחצר א' ואפילו אם היה פתוח לשתי חצרות אם הוא רגיל לערב לאחת מהם מערבין עליו אבל אם אינו רגיל לא אבל בני החצר אין יכולים ליקח פתו מביתו לערב שלא מדעת אחד מבני הבית אפילו רגיל עמהם ואוסר עליהם וי"א דאין אשתו מערבת אלא שלא בידיעתו אבל אם אומר שאינו רוצה לערב עמהם לא ואם הוא רגיל לערב עמהם ועכשיו אינו רוצה בני חצר נכנסים לתוך ביתו ונוטלים ממנו בע"כ ואם אינו רגיל אינם יכולים ליטול ממנו בע"כ אבל כופין אותו בב"ד לערב עמהם או בית דין יורדים לנכסיו: הגה מי שאינו רגיל לערב ועירב עם בני חצר וחזר מעירובו צריך לחזור ולזכות אבל אם רגיל לערב הוי עירוב בעל כרחו [הרא"ש פרק הדר]:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) אשתו של אדם וכו' - מפני שאשתו כגופו והקילו אפילו כשמיחה בה משום שחששו חז"ל שמא יתכוין להקניט את הדרים לאסור עליהם:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
אשתו של אדם. נכתוב דרך כלל העולה לנו בסי' זה בס"ד אי' בדף פ' ההוא טורזינא פי' עכו"ם שומר כלי זיין של עיר דהוה בשיבבות' דרב יהודה בר אושעיא א"ל אוגר לן רשותך לא אוגר להו אתא לקמיה דר' יהודא א"ל הכי אמר שמואל אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו מתיבי שלא מדעת בעליהן…
- מגן אברהם Magen Avraham
אינה יכול' לזכות . ונ"ל דממזונותיה רשאה לזכות ע' בא"ע סימן עס"ג:
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
לזכות. נ"ל דממזונותיה רשאה לזכות. מ"א:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
עירובין פ' מימרא דשמואל כפיר' התוספות ורא"ש וכפי' הטור
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א אפי' אם מיחה. רא"ש שם וכ"ה בתוס' שם דפריך שם בגמ' מהא דאחד מבני כו' רגיל אין כו' ושם אמר בע"כ:
- ביאור הלכה Biur Halacha
אבל בני החצר - עיין מ"ב שפירשנו דהאי שלא מדעת היינו שלא בידיעתו והוא כפירוש המפרשים ומקור דברים אלו בטור. ובאמת דין זה תמוה מאוד וכמו שתמהו הב"ח וט"ז ושארי מפרשים דמ"ש בני החצר לחצר אחד או ברגיל להשתתף ומטעם דזכות הוא לו ובודאי ניחא ליה וכמו שכתב המג"א סק"ג…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] אינה מערבת שלא וכו'. תימא דלשון השולחן ערוך להיפך אין אשתו מערבת אלא שלא בידיעתו ואפשר שיש טעות סופר בלבוש וצריך לומר אינה מערבת אלא שלא בידיעתו דאמרינן מסתמא ניחא ליה כן נראה לי וכן משמע ממה שכתב אחר כך וכו' אינה יכולה לערב:
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] אשתו של אדם מערבת וכו' מפני שהיא כגופו ואפי' אם מיחה בה שלא לערב דחשו חז"ל שמא יתכוין להקניט את הדרים לאסור עליהם ולכן הקילו שאשתו יכולה לערב שלא מדעתו ותו לא חשו שמא יתרצו שניהם להקניט דהוא מילתא דלא שכיחא. לבוש. תו"ש או' א':
- נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים Netiv Chayim on Shulchan Aruch Orach Chaim
(מ"א סק"ה.) וצ"ע דבפ' חלון נ"ב ולק"מ דהא דבעינן דעת אשתו כדי שלא תהיה בידם פת גזולה שאין שם עירוב עליו משא"כ שייך בשכירות דהא יכולים לערב בע"כ וה"ה בשכירות:
- יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים Yad Ephraim on Shulchan Aruch Orach Chaim
במג"א ס"ק ה' נוטלין בע"כ נ"ב ומבואר שם דאף בלא דעת אשתו שהרי כתב בנכרי שרגיל להשכיר ואינו רוצה עתה לענין שכירו' בע"כ אין ללמוד שכירות מעירוב ע"ש אלמא דאף בלא דעת אשתו דאל"כ הא גם בשכירות שוכרין מאשתו שלא מדעתו כמבואר שם ולפמ"ש בפרק חלון דלעולם בעינן דעת אשתו…