שולחן ערוך, אורח חיים שנח
Shulchan Aruch Orach Chaim 358 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 358) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה. ובו יד סעיפים: כל היקף שלא הוקף לדירה כגון גנות ופרדסים ובורגנין שאינם עשוים אלא לשמור בתוכן אסרו חכמים לטלטל בתוכה יותר מד' אמות אם הוא יותר מסאתים אבל אם היא סאתים שהוא שיעור ע' אמה וד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים מותר לטלטל בכולו בין שהוא מרובע בין שהוא עגול או אריך וקטין ובלבד שלא יהא אורכו יותר משנים ברחבו אמה אחת ואם הוקף לדירה אפי' יש בה כמה מילין מותר לטלטל בכולו: הגה ועיין לקמן סי' ת"א דין סתם עיירות אי מוקפות לדירה וי"א דסתם קרפיפות שלנו מקרי מוקפות לדירה דרגילים לפתוח פתח תחילה ואח"כ להקיף (מרדכי פרק עושין פסין) וי"א עוד דכל קרפף שהוא סמוך לביתו מקרי היקף לדירה כי דעתיה עלויה (הגהות אשירי פ"ב דעירובין) ויש חולקין בזה (ב"י בשם תוס'):
ומה נקרא מוקף לדירה זה שבנה בו בית דירה או שפתח לו פתח מביתו ואח"כ הקיפו ואם היה מוקף שלא לשם דירה א"צ לפרוץ כולו אלא יפרוץ בו פרצה ביותר מעשרה ונמצא בית פתוח בו בלא היקף ויחזור ויגדור הפרצה כולו או אמה היתיר' על עשר אמות והעשר אמות פתח הן והרי הוא פתוח ולבסוף הוקף ואם פרץ אמה וגדרה וחזר ופרץ אמה אצל מה שגדר וחזר ועשה כן עד שהשלימו לעשרה מותר: (עיין ת"ש): הגה ואם קשה עליו לפרוץ הכותל י"א דיכול להניח עפר אצל הכותל משני צדדיה עד שיתמעט הכותל מגובה עשר ורוחב העפר רחב מעשר אמות באורך הכותל וארבע רוחב ואם אין בגובה העפר עשר א"כ הוי כאלו פרץ שם הכותל שלא נשאר שם גבוה עשר למעלה מן העפר דהוי כקרקעות הקרפף ואף אם חוזר ולוקח משם אח"כ העפר הואיל ובטלו שם שבת אחת ויש חולקים דעפר לא הוי ביטול אא"כ אין עתיד לפנותו לעולם (תה"ד סי' ע"ה הרא"ש פ"ק דסוכה):
קרפף יותר מסאתים שנטע בו אילנות למעט אוירו לא הוי מיעוט (אפילו יש בהן גבוה עשרה ורחב ארבעה) (המגיד פי"ו) והוא הדין לחופר בו בור:
בנה בו עמוד ונתמעט בכך אם הוא רחב ג' טפחים הוי מיעוט:
בנה מחיצה באורך עשר לפני מחיצה הראשונה לבטלה שתהיה כמו שאינה ויהיה מוקף לדירה על ידי השניי' אם הרחיקה מהראשונה שלשה טפחים מותר:
טח טיט על מחיצות הראשונות למעט אוירו ונתמעט אם הטיט עבה שאם תנטל מחיצה הראשונה ראויה לעמוד בפני עצמה הוי מיעוט ואם לאו לא הוי מיעוט:
בנה מחיצות על הראשונה להקיפו על ידם לדירה אינו מועיל ואם נבלעו התחתונות ונשארו העליונות מאליהם ניתר על ידם אבל תל יותר מסאתים ועשה מחיצות אפי' על שפתו לדירה מועיל שהרי דר באויר מחיצות שעשה עתה:
קרפף יותר מסאתים שהוקף לדירה ונטע רובו אילנות אפילו אינם נטועים שורות שורות אינם מבטלים הדירה אבל אם נזרע רובו הזרעים מבטלים הדירה אפי' אין בהם אלא סאתים נזרע מיעוטו אם אין בו אלא סאתים מותר יותר מסאתים אסור:
מי שיש לו גנה בחצירו אם הוא רוב החצר אפילו אין בה אלא בית סאתים לא יטלטל ממנו ומן החצר לבית ואם הוא יותר מסאתים לא יטלטל בה ובחצר אלא בד' אמות ואם היא מיעוט החצר מה שיש בה יותר מסאתים אוסר כל החצר ואם יש בה סאתים או פחות אסור להוציא ממנה לבית:
קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונכנסו בו מים אם ראוים לשתיה אין מבטלין הדירה אפילו אם המקום שנתפשטו שם יותר מסאתים ואפילו הם עמוקים הרבה ואם אינם ראוים לשתיה דינם כזרעים והוא שיהא בעמקם עשרה טפחים:
קרפף בית שלשה סאין וקירה ממנה בית סאה מותר אפילו אם הקירוי משופע:
קרפף בית סאתים מצומצם וחצר שנפרצו במילואה זה לזה הקרפף אסור מפני שמקום המחיצה מייתרו ונעשה יותר על סאתים:
קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ופתח בו פתח ועשה מחיצה לפניו יותר מעשרה והותר ע"י מחיצה שעל ידיה בטלה מחיצה ראשונה שלא היתה לשם דירה ואח"כ נפלה מחיצה אחרונה חוזר לאיסורו:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) לדירה - דירת אדם ותשמישיו:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
אם הוא יותר מסאתים. דאז נקרא כרמלית אבל אם הוא סאתים נקרא קרפף והוא רשות אחד עם החצר לכלים ששבתו בתוכם ולא לכלים ששבתו תוך הבית כמ"ש בסימן שע"ב:
- מגן אברהם Magen Avraham
ובורגנין . אף על פי שהשומר דר בתוכו מ"מ אין עשוי לדור אלא לשמור:
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
מסאתים. דאז נקרא כרמלית אבל אם הוא סאתים נקרא קרפף והוא רשות א' עם החצר לכלים ששבתו בתוכה ולא לכלים ששבתו תוך הבית כמ"ש סי' שע"ב:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
משנה בעירובין כ"ב וכר"ע שם
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
סא כגון גנות. מתני' י"ח א' כ"ג:
- ביאור הלכה Biur Halacha
לדירה - עיין מ"ב ושעה"צ והנה במתניתין ר"פ מבואר כמה דברים שהם מוקפים לדירה דהיינו דיר וסהר ומוקצה וחצר וכן פסי ביראות ובכל הני אפילו ביותר מסאתים מותר לטלטל בהם וכל אלו אינם מקורים ואעפ"כ כבית דירה דמיא וכתב רש"י בטעמו של דבר דפסי ביראות הואיל ומימיהן ראויין…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] [לבוש] אבל לעולם צריכין וכו'. זה לשון מלבושי יום טוב לא שמר הבטחתו שכתב בהקדמה שניה שחיפש בש"ס שאילו עשה כן היה רואה דלא חשו לדבר מועט ולא הכניסוה בשיעור, גם המגיד פרק ט"ז מהלכות שבת לא דק בזה שכתב שהשירים הם חמישה שביעיות ובפירוש המשנה לרמב"ם שזהו לר'…
- אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים Eshel Avraham on Shulchan Aruch Orach Chaim
לבית. ואף שישנו לב"י הרבה ראיות לדין הזה מגדולי פוסקים ע"ש בכל זאת סיים שב יעקב בספר ת"ח אחר שהביא הרבה ראיות להקל דמי שרוצה לצרף אילו היתרים ולהקל בעירובין שהיא מדרבנן ודאי דאין למחות וכדאי המה הפוסקים המקילין לסמוך עליהם בשעת הדחק ע"ש:
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] כל היקף שלא הוקף לדירה. לתשמיש דירת אדם לכניסה וליציאה תמיד. רש"י עירובין כ"ב ע"א ד"ה כל אויר. ר"ז או' א':
- נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים Netiv Chayim on Shulchan Aruch Orach Chaim
(מ"א ס"ק ד'.) ונ"ל שגם התוס' לא כתבו נ"ב וליתא דאם כן לר' יהודה נמי נימא הכי דהא לא בעי אלא בור שיח ומערה ור' יהודה לא התיר אלא במוקף לדירה כדקתני בריש פרק אבל שומירה ובית דירה לא מהני. גם לדברי מ"א לא ה"ל לר"י לסתום דבר אלא לפרש וכן מצאתי אגודה בפי' דלדעת…
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אורח חיים Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף א' ובלבד שלא יהא ארכו. ובפחות מסאתים י"ל גם כה"ג מות' תוס' דף כ"ה ע"ב ד"ה קרפף בתירוצם ב':
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.