שולחן ערוך, אורח חיים רעו
Shulchan Aruch Orach Chaim 276 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 276) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →דיני נר שהדליק עכו"ם בשבת. ובו ה סעיפים: עכו"ם שהדליק את הנר בשביל ישראל אסור לכל אפי' למי שלא הודלק בשבילו: הגה ואין חילוק בזה בין קצב לו שכר או לא קצב או שעשאו בקבלנות או בשכירות דהואיל והישראל נהנה ממלאכה עצמה בשבת אסור בכל ענין. [הגהות אשירי פ"ק דשבת וב"י בשם סמ"ג וסה"ת] אבל אם הדליקו לצרכו או לצורך חולה ישראל אפי' אין בו סכנה: הגה או לצורך קטנים דהוא כחולה שאין בו סכנה [מרדכי פ"ק דשבת] מותר לכל ישראל להשתמש לאורו וה"ה לעושה מדורה לצרכו או לצורך חולה ויש אוסרים במדורה משום דגזרינן שמא ירבה בשבילו: הגה מיהו אם עשה עכו"ם בבית ישראל מדעתו אין הישראל צריך לצאת אע"פ שנהנה מנר או מן המדורה [טור]:
ישראל ועכו"ם שהסיבו יחד והדליק עכו"ם נר אם רוב עכו"ם מותר להשתמש לאורו ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור ואם יש הוכחה שלצורך עכו"ם מדליקה כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה אף על פי שרוב ישראל מותר: הגה י"א דמותר לומר לעכו"ם להדליק לו נר לסעודת שבת משום דסבירא ליה' דמותר אמירה לעכו"ם אפי' במלאכה גמורה במקום מצוה [ר"ן ס"פ ר"א דמילה בשם העיטור] שעל פי זה נהגו רבים להקל בדבר לצוות לעכו"ם להדליק נרות לצורך סעודה בפרט בסעודת חתונה או מילה ואין מוחה בידם ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו ועיין לקמן סי' ש"ז ס"ה:
אם אומר אדם לעבדו או לשפחתו לילך עמו והדליקו הנר אע"פ שגם הם צריכים לו אין זה לצורך העכו"ם כיון שעיקר ההליכה בשביל ישראל: הגה ומותר לומר לעכו"ם לילך עמו ליטול נר דלוק כבר הואיל ואינו עושה רק טלטול הנר בעלמא (רבי' ירוחם ני"ב ח"ב והגהות מרדכי פ"ק דשבת והגהות מיי' פ"י):
אם יש נר בבית ישראל ובא עכו"ם והדליק נר אחר מותר להשתמש לאורו בעוד נר ראשון דולק אבל לאחר שיכבה הראשון אסור להשתמש לאור השני וכן אם נתן שמן בנר הדולק מותר להשתמש עד כדי שיכלה השמן שהיה בו כבר ואח"כ אסור: הגה ומותר למחות בעכו"ם שבא להדליק נר או להוסיף שמן (טור):
בארצות קרות מותר לעכו"ם לעשות מדורה בשביל הקטנים ומותרין הגדולים להתחמם בו ואפילו בשביל הגדולים מותר אם הקור גדול שהכל חולים אצל הקור ולא כאותם שנוהגים היתר אע"פ שאין הקור גדול ביום ההוא:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) שהדליק - וה"ה לכל מלאכה שיעשה הא"י בשבת בשביל ישראל דאסור לכל ליהנות מזה ועיין לעיל בסימן רנ"ב ס"ב לענין קבלנות:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
ויש אוסרים במדורה כו'. הוא דעת הטור לחלק בין הדליק נר לעושה אש דבאש חיישינן שמא ירבה בשבילו והקשה ב"י מסי' שכ"ה גבי מילא עכו"ם מים לבהמתו דמחלקי' בין מכירו או לא וכאן לא חילק ותי' דכאן סמך על מ"ש בסי' שכ"ה לחלק והוא דבר בלתי מתקבל דלכל הפחות היה לו להזכיר…
- מגן אברהם Magen Avraham
אסור לכל . ול"ד למה שהביא בשבילו מחוץ לתחום דמותר לאחר דתחומין דרבנן ועוד דמה שהוא חוץ לתחום של זה הוי תוך תחומו של זה משא"כ בשאר איסור דרבנן:
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
ויש אוסרים במדורה וי"א שמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ואין כאן שתי סברות אלא באם הי' נר דולק מע"ש ומאיר בבית שהדליק ישראל הנר וכן אם האש שחמם מע"ש שנעש' בהיתר בשביל ישראל ובא העכו"ם והוסיף נרות בשבת או נתן באש הרבה עצים אף שעשה בשביל ישראל מ"מ כיון שמעצמו…
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
בשבילו. הקשה ב"י בסי' שכ"ה גבי מילא נכרי מים לבהמתו דמחלקינן בין מכירו או לא וכאן לא חילק ותירץ דבזה אפילו לא מכירו מעולם עכשיו שיושב אצל אש שלו הוי כמכירו. וב"ח תירץ דמסתמא כשיושב אצל האש שלו הוי מכירו מקודם דאין העכו"ם מניח לישב איש נכרי אצל האש אבל אי ידוע…
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
שבת קכ"ב
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א אפילו למי. דומיא דרישא משתמש כו' ושם לא הודלק בשבילו וע' תוס' שם ובפ"ב דיו"ט כ"ה א' ברש"י ותוס' שם:
- ביאור הלכה Biur Halacha
אסור וכו' - היינו לעשות לפני הנר דבר שלא היה יכול לעשות בלא נר [א"ר] וללמוד או לאכול בפני הנר ג"כ בכלל זה לאיסור [[[תשובות ריב"ש/שפז|ת' ריב"ש סימן שפ"ז]] בשם הרמב"ן]:
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף ב' בהג"ה דהא בשבת צריך למחות לפ"ז[ועיין שו"ת כתב סופר חלק או"ח סי' קט"ז] ועיין ברמב"ן פרשת אמור גבי שבתון זכרון תרועה יש להבין דשבתון דגבי ר"ה הוא למילף מיניה עשה לכל המועדים ובסוכות דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אתי למעוטי חה"מ מעשה דשבות…
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף ה' בארצות קרות מותר לעכו"ם לעשות מדורה. נ"ב עיין בט"ז סי' רע"ה סק"ו מ"ש דאעפ"כ אסור לישב סמוך להמדורה פן יחתה וכו'. ונראה עוד ראיה לדבריו דהרי לא התירו כאן לעשות המדורה רק מכח דהכל חולים אצל הצינה והרי עכ"פ לא עדיף מחולה שאין בו סכנה והנה בחולה שאין בו…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] [לבוש] אין תחומין מדרבנן וכו'. ועוד דהא מה שהוא חוץ לתחום של זה הוי תוך תחומן של זה מה שאין כן בשאר איסורים דרבנן (מגן אברהם). ואשתמיטתיה דברי רבינו ירוחם נתיב י"ב חלק י"ב שדחה זה והסכים דבכל איסורים דרבנן מותר לישראל אחר ועוד דדברי הר"ן בזה יחידאה הן…
- אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים Eshel Avraham on Shulchan Aruch Orach Chaim
אסור לכל. בס' מ"א העל' לחלק בין איסור נר לאיסור תחומין ומשמע דעתו דבכל איסור דרבנן אסו' לאחרי'. אבל בס' אלי' רבה חולק עליו דבכל איסור דרבנן מותר לאחרים ע"ש:
…and 5 more meforshim, listed on the sefer page.