שולחן ערוך, אורח חיים רמג

Meforshim on this section

• משנה ברורה Mishnah Berurah

  לא ישכיר. דע ששלושה חילוקים יש אחד הוא אריסות ששוכר לא"י שיעשה המלאכה בשדה או במרחץ והרווחים או הפירות יחלוקו. הב' הוא שכירות שא"י נוטל כל הרווחים או הפירות ונותן לישראל עבור שדהו ומרחצו דבר קצוב לכל שנה. הב' חילוקים אלו מותרים בשדה לגמרי ובמרחץ רק מדינא דא"י…

• טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim

  רק לשליש או לרביע. היינו שנוטל העכו"ם חלק בגוף המלאכ' בזה אמרי' דעכו"ם אדעתא דנפשי' טרח אבל אם הישראל נוטל כל הריוח של המלאכה אע"פ שהעכו"ם קיבל עליו לכל השנה רק שנותן לעכו"ם דבר קצוב אסור דשמא יאמרו שכיר יום הוא אצלו וזה מבואר בב"י סי' רמ"ד שכתב בשם הרב המגיד…

• מגן אברהם Magen Avraham

  מפני שנקראת . פי' דמדינ' שרי להשכירו לעכו"ם שיתן לו כך וכך בין יסיק בו העכו"ם או לא יסיקנו או שיתן לעכו"ם חלק בריוח המרחץ וא"כ עכו"ם אדעתיה דנפשיה עביד כמ"ש גבי שדה וזהו אריסות אלא שאסור מפני שנקראת וכו' אבל להשכירו לעכו"ם לימים שיתן לו העכו"ם כל יום ויום כך…

• עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim

  לא ישכיר אדם כו'. וי"א שאם לא ישב בה הישראל מעולם מותר להשכירם לעכו"ם או ליתנם לו באריסות וליכא למיחש לחשד שהרי שם ישראל לא נקרא עליהם מעולם אלא מעכו"ם קנאה וחזר והשכירן לעכו"ם (ב"י בשם הר"ן) ואם עבר והשכירו במקום האסור י"א ששכרו מותר וי"א שאסור וכן עיקר מיהו…

• באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim

  שמו. דע שלשה חלוקים יש בדין שכירות. אחד בשוכר לגוי שיעשה המלאכה בשדה או במרחץ ורווחים או הפירות יחלוקו. ב' שהגוי נוטל כל הרווחים או הפירות ויתן לישראל דבר קצוב כל שנה. והב' חילוקים אלו מותרים בשדה ובמרחץ מדינא דנכרי אדעתא דנפשיה עביד רק חכמים אסרו אלו הב'…

• באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim

  ע"א כ"א וכרשב"ג הרי"ף בפ"ז מהלכות שבת והתוספות והרא"ש ושאר פוסקים:

• ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim

  ס"א לא ישכיר כו' אבל כו'. כרשב"ג אע"ג דרשב"א פליג שם ופסק בירושלמי באבל ובשבת ובע"ז הלכה כרשב"א מ"מ בזה הלכה כרשב"ג דסתם מתני' כוותי' שם ובכ"מ לא כו' ומשמע דשדה מותר תוס' שם ובפ"ק דשבת:

• ביאור הלכה Biur Halacha

  שכן דרך וכו' - יש לעיין אם הפירוש דרוב העולם נותנין באריסות וכ"כ הרא"ש שם בלשונו ספ"ק דע"ג אבל אם המנהג שוה לשכור פועלים כמו אריסות אסור דלא יתלו באריסות או דילמא דבכה"ג ג"כ שרי ומה שאמר בגמרא אריסא אריסותיה עביד היינו שדרך נמי ליתנו באריסות לאפוקי מרחץ דאין…

• חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim

  במחבר סעיף א' אבל שדה מותר. נ"ב ובזמנינו אין שום שדה באריסות כי אם בשכיר יום וצ"ע אם להשכירו אם נקרא שם ישראל עליו ומכ"ש דאסור ע"י מכירה של הערמה בע"ש וחוזר ולוקח ממנו אחר שבת דלא התירו אלא בבהמה ובתלוש ובהפסד מרובה ודיעבד אבל לכתחלה ובשדה מחוברת לא. ועיין…

• חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim

  סעיף א' לא ישכיר אדם מרחץ שלו לעכו"ם וכו'. עיין בספרי עבודת עבודה על ע"ז בפ"ק שם מ"ש בדין אם מותר לתת מרחץ באריסות באמת ובדין מכירה לזמן אם אסור כמו השכרה או לא ע"ש מ"ש בשיטת הרמב"ם ודו"ק:

• אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim

  [א] [לבוש] איסור דאורייתא וכו'. כן כתב בית יוסף סוף סימן רמ"ד בשם סמ"ג, ועיין בחזקוני פרשת בא בפסוק לא יעשה מלאכה מה שהקשה [על] רש"י דאשתמיטתיה דברי סמ"ג ולבוש אלו, גם מצאתי בספר יראים סימן קי"ג זה לשונו הא דאמרינן אמירה לכותי שבות כשאינו מלאכת ישראל כגון…

• אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים Eshel Avraham on Shulchan Aruch Orach Chaim

  ושכר את העכו"ם. ופשוט דאם מתנה עמו שלא יעשה בשבת ציית לי' דמותר עיין ת' בי"ד סימן צ"ד:

…and 5 more meforshim, listed on the sefer page.