שולחן ערוך, אורח חיים ריג
Shulchan Aruch Orach Chaim 213 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 213) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →מי שיצא (אם) מוציא אחרים. ובו ג סעיפים: על כל פירות ושאר דברים חוץ מפת ויין אם היו האוכלים שנים או יותר אחד פוטר את חבירו אפי' בלא הסיבה ומיהו ישיבה מיהא בעי דדוקא פת ויין בעי הסיבה ולדידן הוי ישיבה כמו הסיבה לדידהו ולפי זה לדידן דלית לן הסיבה אין חילוק בין פת ויין לשאר דברים דבישיבה אפילו פת ויין אחד מברך לכולם ושלא בישיבה בשאר דברים נמי כל אחד מברך לעצמו. והא דאמרינן דאחד מברך לכולם בשאר דברים חוץ מן הפת ה"מ בברכה ראשונה אבל בברכה אחרונה צריכין ליחלק וכל אחד מברך לעצמו דאין זימון לפירות: הגה וי"א דבכל הדברים חוץ מפת ויין לא מהני הסיבה וה"ה ישיבה לדידן (ב"י סי' קע"ד בשם הראב"ד) ולכן נהגו עכשיו בפירות שכ"א מברך לעצמו:
אין המברך מוציא אחרים אא"כ יאכל וישתה עמהם ואז יוצאים בשמיעתן שמכוונין אליו אפי' לא יענו אמן:
אין יוצא ידי חובתו בשמיעת הברכה אפי' יענה אמן אא"כ שמעה מתחלתה ועד סופה ונתכוין לצאת בה ידי חובתו והמברך נתכוין ג"כ להוציאו ידי חובתו:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) ושארי דברים - היינו שארי מיני אוכלין ומשקין:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
אבל בברכה אחרונה כו'. ב"י הביא בשם רשב"א דאף בזה יוצא בשמיעתו ונ"ל דהאידנא שמזלזלים מאוד בברכ' אחרונ' יש לסמוך על דיעה זו ויברך בקול רם הברכה אחרונה ויהיו האחרים יוצאים על ידו:
- מגן אברהם Magen Avraham
אפי' בלא הסיבה . אית' בגמרא שדרכן היה בסעודות גדולות שהאורחים מתכנסים ויושבי' ע"ג ספסלים ושותין עד שנקבצו כלם ואז עולין ויושבין במקום הסעודה ובמקום הראשון כל אחד מברך לעצמו דכיון דדעתייהו למיעקר לא מקרי קביעות כלל וגרע מישיבה, כתבו התו' וא"ת מ"ש דבמוגמר לא…
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
ולדידן כו'. וכדי להוציא את עצמו מן הספק אף בקובעין עצמן לשתות יין יכוין המברך שלא להוציא אחרים כדי שיתחייב כל א' לברך לעצמו (ב"ח) ולכן נהגו בפירות שכל א' מברך לעצמו שאם כיון לצאת בברכת חבירו יצא בדיעבד ואין חילוק בין פת לפירות אלא שבפת הדין שלכתחיל' יכוין…
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
בעי. בשלחן אחד עיין סי' קס"ז סי"א. כשרוצה לשתות לחבירו [לחיים] יברך בתחלה דקודם ברכה הוא של הקב"ה ואח"כ שלו:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
ברכות מ"ג כלישנא קמא וכרבי יוחנן כן דעת רוב הפוסקים:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א על כו'. פי' הרא"ש שם דבין בלישנא קמא בין בלישנא בתרא ר"י לא פליג ארב אלא ביין אבל בשאר דברים מודה לרב ופ' כלישנא קמא דבדרבנן אזלינן בתר המיקל וכ"מ בעובדא דב"ק ל"ט א' והלכה כר"י וז"ל חוץ כו':
- ביאור הלכה Biur Halacha
על כל פירות ושאר דברים - עיין במג"א שמצדד לומר דבברכת מוגמר אף דהוא ברכת הנהנין לא בעי אף ישיבה להוציא אחד את חבירו והביא ראיה לזה מברכת המאור דאחד מברך לכולם כדמבואר בסי' רצ"ח ס"ד והתם אף ישיבה לא הוי ע"ש בדבריו. ועיין בפמ"ג שמפקפק בדבריו דשאני מאור דברכת…
- דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים Dagul MeRevava on Shulchan Aruch Orach Chaim
(רמ"א) וכן נראה דעת רש"י בדף ל"ט פ"א בעובדא דבר קפרא שפירש רש"י דדברים הללו אינן באין ללפת הפת וכו' ואמרינן לקמן דטעונין ברכה כו' וקשה מי דחק לרש"י לכל זה ודלמא עובדא הא לא היה בתוך הסעוד' כלל אלא ודאי דסובר רש"י דלשאר דברים אפי' הסיבה לא מהני וא"כ איך נתן…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] והא דאמרינן וכו'. ובדיעבד כתבו הבית יוסף וב"ח בשם הרשב"א דיוצא בשמיעה אף בברכה אחרונה עיין שם, והאידנא דמזלזלין בו כתב הט"ז יש לברך בקול רם שיצאו אחרים על ידו. כתב הדרישה נראה דפת לאו דוקא אלא הוא הדין מיני דייסא העשויה מחמשת דגן, וכמו שכתב הרא"ש לעיל…
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] אחד פוטר את חבירו וכו' פי' כשאחד מברך וחבירו שומע ומתכוין לצאת י"ח והמברך ג"כ כיון להוציאו והוא שומע הברכה מתחלה ועד סוף אז פטור ויוצא בברכת חבירו. עו"ת אות א' והוא ממ"ש לקמן סעיף ג':
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אורח חיים Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף ב' אפי' לא יענו אמן. עמ"ש בגליון סי' רי"ט ס"ד וס"ה:
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.