שולחן ערוך, אורח חיים קצא

אם הפועלים מחויבים לברך. ובו ג סעיפים: פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית כיצד ברכה ראשונה כתקנה ושניה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחות' בברכת הארץ ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל במה דברים אמורים כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד מברכין כל ד' ברכות כתקון וכן אם בעל הבית מיסב עמהם אע"פ שנוטלים שכר מלבד הסעודה מברכין כל ד' ברכות:

והאידנא לעולם מברכים כל ארבע ברכו' שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים שיברכו כל ד' ברכות כתקנם:

אסור לעשות מלאכה בעודו מברך (וכן הוא לעיל סוף סי' קפ"ג):