שולחן ערוך, אורח חיים יד

דיני ציצית שעשאן עכו"ם ונשים וטלית שאולה. ובו ה סעיפים: ציצית שעשאו עכו"ם פסול דכתיב דבר אל בני ישראל לאפוקי עכו"ם האשה כשרה לעשותן: הגה ויש מחמירין להצריך אנשים שיעשו אותן וטוב לעשות כן לכתחלה (מרדכי ה"ק) והגהות מיימון מהלכות ציצית ותוס' דף מ"ב:

הטיל ישראל ציציות בבגד בלא כוונה אם אין ציציות אחרים (מצוים) להכשירו יש לסמוך על הרמב"ם שמכשיר אבל לא יברך עליו:

השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצת פטור מלהטיל בה ציצית כל ל' יום דכתיב כסותך ולא של אחרים אבל אחר שלשים יום חייב מדרבנן מפני שנראית כשלו: הגה ואם החזירו תוך שלשים יום וחזר ולקחו אינו מצטרף רק בעינן ל' יום רצופים (נמוקי יוסף הלכות ציצית): שאלה כשהיא מצוייצת מברך עליה מיד:

מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת: הגה וה"ה בתפילין (נ"י פרק הספינה) אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו נ"י הלכות קטנות:

טלית של שותפין חייבת בציצית דכתיב על כנפי בגדיהם: