שולחן ערוך, אבן העזר צא
Shulchan Aruch Even HaEzer 91 (Shulchan Arukh, Even HaEzer 91) · שולחן ערוך, אבן העזר · free full Hebrew text
Open in the reader →אשה שהכניסה מלוה לבעלה ומחלה. ובו ה סעיפים: אשה שהכניסה שטר חוב לבעלה וחזרה ומחלתו אינו מחול מפני שידו כידה: הגה ולכן אינה נאמנת ג"כ לומר פרוע הוא (נ"י פ' הכותב) וה"ה מלוה על פה אינה יכולה למחול (ב"י בשם ר"י):
בעל בנכסי אשתו הוי כלוקח לפיכך מי שאמר לאשה נכסי לך ואחריך לפלוני ונשאת הוי כלוקח ואין לאחריך במקום בעל כלום דקיימא לן נכסי לך ואחריך לפלוני ומכר הראשון אין לשני אלא מה ששייר ראשון בד"א באומר כן לפנויה אבל האומר לנשואה נכסי לך ואחריך לפלוני ומתה אחריך קונה ולא הבעל לפיכך האומר לנשואה נכסי לך ואחריך לפלוני ומכרה ומתה יעמדו נכסים ביד הלוקח:
גבו לאשה קרקע מבעל חובה ונשאת ומתה וירשה הבעל אע"ג דשומא חוזרת לעולם הכא אינה חוזרת דבעל כלוקח הוי והוי כאלו מכרתו לאחר וכן אם גבו ממנה לבעל חוב ונשאת ומתה וירשה אין מחזירין לו השומא:
היה עליה מלוה על פה ואח"כ נשאת אינה נגבית מהבעל דמלוה ע"פ אינו גובה מהלקוחות: הגה מיהו אם המעות שהלוה בעין חייב לשלם (ר"י והמרדכי) ואם בא המלוה קודם שנשאה ורוצה למחות נשואיה עד שתפרעהו ושלא יפסיד שלו הדין עמו ואע"פ שעדיין לא הגיע זמן הפרעון (ב"י בשם נ"י) אבל אם היה עליה מלוה בשטר גובה מנכסים שהכניסה לבעלה קהל שעשו ביניהם תקנות בקנסות ועברה אשה על התקנה בעלה חייב לשלם (ב"י סי' ע' בשם ת"ה סי' רפ"ב):
שלח סבלונות למשודכת והלכה ונשאת לאחר והלה תובע סבלונותיו דינם כמלוה בשטר: הגה אם לקחה יותר מכתובה ונשאת צריך הבעל לחזור המותר (מהרי"ק שורש י"ח) וכן אם נתחייבת מס ונשאת הוי כשלח הסבלונות דכל אלו קלא אית להו ואין דרך לעשות בהן שטר לכן הוי כמלוה בשטר (מהר"ם פדוואה סי' נ"ה) אבל ניזקין ומקח ודברים אחרים אין חייב לשלם (נ"י פ' י"נ) אשה ששדכה בתה לאיש ונתחייבה בנדוניא ואח"כ נשאת בעצמה לאיש המשודך לבתה מוציא כל מה שנתחייבה מבעלה מנכסים שהכניסה לו דהוי כמלוה בשטר אע"פ שבשעה שעשתה השדוכין לבתה עדיין לא נשבעה על כתובתה מ"מ מאחר דנשבעת לבסוף אגלי מילתא למפרע דמה שעשתה תחילה בדין היה (ב"י בשם תשובת הרשב"א) י"א הא דמלוה בשטר גובה מן הבעל מנכסים שהכניסה לו היינו שהכניסה לו קרקע או מטלטלין וכתבה לבעלה חוב המטלטלים אגב קרקע אבל לא כתבה לו אגב ולא הכניסה לו רק מטלטלין אפי' מלוה בשטר אינה גובה מבעלה דאין ב"ח טורף ממטלטלין המשועבדים (תשו' רמב"ן סי' נ"ו) וסברא נכונה היא ומ"מ נראה להו דבמכנסת שאינה שלה כגון שלקחה יתר מכתובתה חייב להחזיר בכל ענין (ועיין בח"ה סוף סי' צ"ו) (נתבאר לעיל):
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר Taz on Shulchan Aruch Even HaEzer
אבל האומר לנשואה כו' דמ"ה אמר לה כן דניחא ליה דאחריך ליקני ובעל לא ליקני אבל בפנויה לא עלה על דעתו אלא למעוטי שאר יורשים נ"י פרק י"ג וסיים בטור הבעל יכול להוציא מיד הלקוחות פי' כיון שהבעל יורש אשתו מוציא הגו מן הלקוחות והאחריך מיד הבעל והלוקח מוציא מיד האחריך…
- באר היטב אבן העזר Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Even HaEzer
שט"ח. הן שהכניסה לו בתורת נצ"ב הן בתורת נ"מ א"י למחול ח"מ ב"ש:
- באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Even HaEzer
מימרא דרבא וכולי דמודה שמואל וכו' כתובות דף פה עב
- בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר Beit Meir on Shulchan Aruch Even HaEzer
אשה שהכניסה כ' הח"מ ל' הכניסה משמע וכו' והב"ש כ' דשייך אף בנ"מ כמ"ש בסמוך והוא סס"ק ט' ולע"ד משנה מפורשת אלמנה לכ"ג הכניסה לו עבדי מלוג. הג"ה ולכן וכו' ומסיים בד"מ אלא הבעל ישבע שאינו יודע שהוא פרוע כ"כ נ"י פ' הכותב ובמקומו אינו אלא שבסוף פ"ק דב"מ מוכח דלא…
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר Biur HaGra on Shulchan Aruch Even HaEzer
ולכן אינה כו'. עמ"ש בח"מ סימן ס"ו סט"ז:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אבן העזר Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Even HaEzer
סעיף ג' וכו' נ"ב עי' ב"ש ס"ק ח' מ"ש היינו להוציא דלהוציא מיד הבעל לחוש להפסד דלוה לא חיישי' כיון דמן הדין אין צריך להחזיר רק משום ועשית הטוב והישר אבל להוציא מיד המלוה שפיר חיישי' להפסד המלוה דבזה הסברא להיפוך כיון דמן הדין אין צריך להחזיר חיישי' לפסידא…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך אבן העזר Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Even HaEzer
בעלה חייב לשלם. עבה"ט ועיין בתשי' נו"ב תניינא סי' צ"ו על דבר אשת איש שזלזל' לאחד או לרבים בדברים ורוצים לענש' בממון אין בעלה חייב לשלם עבור' והמורה לכוף את בעלה ליתן קנס אינו אלא גזלן ע"ש: (ועיין בתשו' חתם סופר סי' קל"ט אודות אשה שהביא' לה כמה פעמים במחשך בשר…
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אבן העזר Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Even HaEzer
סי' צ"א ב"ש אות ט' ונצ"ב דדינו כלוקח. נ"ב עיין תשובת מהרח"ש ח"ב סס"י נ"א: