שולחן ערוך, אבן העזר טז
Shulchan Aruch Even HaEzer 16 (Shulchan Arukh, Even HaEzer 16) · שולחן ערוך, אבן העזר · free full Hebrew text
Open in the reader →איסור כותית ושפחה. ובו ו סעיפים: ישראל שבעל כותית דרך אישות או ישראלית שנבעלה לכותי (דרך אישות) הרי אלו לוקין מן התורה שנאמר לא תתחתן בם (ויש חולקין בזה) (טור) אבל הבא על הכותית דרך זנות במקרה חייב עליה מדרבנן משום כותית ומשום זונה ומכין אותו מכת מרדות ואם ייחדה לו בזנות חייב עליה מדרבנן משום נדה שפחה כותית זונה ואם היה כהן אפי' בא עליה דרך מקרה לוקה עליה מן התורה משום זונה:
הבא על הכותית אם לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו ב"ד הרי עונשו מפורש בדברי הקבלה שהוא בכרת שנאמר כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ולא יהיה לו ער ועונה אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים: הגה ועון זה יש בו הפסד שאין בכל העריות שבנו הבא מן השפחה ומן הנכרית אינו בנו משא"כ בשאר עריות (טור בשם הרמב"ם) הבא על הכותית בפרהסיא שדינו שקנאים פוגעים בו כמו שיתבאר בחשן המשפט סימן תכ"ה הוא בכלל עריות ודינו ליהרג ולא יעבור כמו בשאר עריות (ב"י בשם א"ח שכ"כ בשם הרמב"ן) (וכמו שיתבאר ביורה דעה סימן קנ"ז):
שפחה שהוטבלה לשם עבדות אסורה לבן חורין א' שפחתו וא' שפחת חבירו והבא עליה מכין אותו מכות מרדות:
הנתפש עם שפחתו מוציאין אותה ממנו ומוכרים אותה ומפזרים דמיה לעניי ישראל ומלקין אותו ומגלחין שערו ומנדין אותו ל' יום:
נתערב ולד ישראלית בולד שפחה הרי שניהם ספק וכל אחד מהם ספק עבד וכופין בעל השפחה ומשחרר את שניהם ואם היה הבן ההוא בן האדון של עבד כשיגדלו ישחררו זה את זה ויהיו מותרים לבא בקהל:
היו התערובות בנות הרי שתיהן ספק שפחות והבא על כל אחת מהן הרי הולד ספק עבד וכן אם נתערב ולד כותית בולד ישראל מטבילין את שניהם לשם גירות וכל אחד מהם ספק גר:
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר Taz on Shulchan Aruch Even HaEzer
ויש חולקים בזה פי' דס"ל דמלקות מן התורה אינו אלא בז' אומות דעלייהו אמר הכתוב לא תתחתן בם אבל בשאר אומות אין מלקות מן התורה ואפילו בז' אומות אינו חייב משום חיתון ושידוך עד שיתגיירו אבל בגיותן לא שייך חיתון כ"כ הטור:
- באר היטב אבן העזר Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Even HaEzer
ויש חולקין בזה. עיין דרישה ב"ש:
- באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Even HaEzer
ל' הרמב"ם בפי"ב מה' איסורי ביא' ממסקנת הגמר' אלא דאוריי' דרך חתנות וכו' ע"א דף ל"ו ע"ב וכמ"ש ה"ה שם
- בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר Beit Meir on Shulchan Aruch Even HaEzer
ע' בטור מקשה על הרמ' דשביק רבנן ופ' כר"ש ותו דרבא מסיק דאיירי בגירו' ותי' הב"י דפו' כר"ש מדמסתמ' דגמ' כוותי' וסובר נמי דמסקנת רבא לא אזלה לר"ש דאליביה אית למימר דלא אסרה תורה אלא משום לא יסיר וזה ל"ש בגירות וי"ל הא היכא דמפר' טעמא אף רבנן דרשו ואין בין רבנן…
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר Biur HaGra on Shulchan Aruch Even HaEzer
ישראל כו' או ישראלית כו'. כמ"ש לא תתחתן בם בתך כו' ובתו כו':
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אבן העזר Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Even HaEzer
סעיף א' אבל הבא על העכו"ם דרך זנות וכו' נ"ב הנה מפרש"י מנחות (ד' מ"ו ע"א) ד"ה משום זונה מפורש שם בל"ק דשייך לא תתחתן אף דרך זנות ובגיותן ובאשל אברהם עיין סימן כ' שעמד בזה אבל אני בחיבורי לאו"ח שנת תקצ"ט ישבתי זה ע"נ בעזה"י באופן דגם רש"י מסכים דהוי רק דרבנן…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך אבן העזר Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Even HaEzer
מדרבנן עבה"ט מ"ש ואם יש לה בעל כו' ועי' בר"י שכ' ומיהו משמע קצת מדברי הרמב"ם פ"ח דמלכים דמדאורייתא אין אישות להם כלל וכן משמע בחידושי קדושין לחד מקמאי שם פ"ק וכ"כ הריב"ש בתשובה סימן ו' ומטי בה משם הרמב"ן עכ"ד. ועיין בס' שעה"מ פי"ב מהא"ב דין ב' מ"ש בזה: