שולחן ערוך, חושן משפט ח
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 8 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 8) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →שלא למנות דיין שאינו הגון וגודל שכר הדיין ועונשו. ובו ה סעיפים: כל המעמיד דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה ואינו ראוי להיות דיין אע"פ שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי זה שהעמידו עובר בל"ת: הגה ואסור להעמיד ע"ה דיין על סמך שישאל כל פעם לחכם (ב"י) ועיירות שאין בהם חכמים הראוים להיות דיינים או שכולן עמי הארץ וצריכים להם דיינים שישפטו ביניהם שלא ילכו לפני ערכאות של עכו"ם ממנים הטובים והחכמים שבהם (לדעת אנשי העיר) אע"פ שאינם ראויים לדיינים וכיון שקבלו עליהם בני העיר אין אחר יכול לפוסלן וכן כל צבור יכולין לקבל עליהם ב"ד שאינם ראוים מן התורה (ב"י בשם תשו' הרשב"א) וכל דיין המתמנה בשביל כסף או זהב אסור לעמוד לפניו ולא עוד אלא שמצוה להקל ולזלזל בו (וע"ל ס"ס ג') :
צריכים הדיינים לישב באימה וביראה בעטיפה ובכובד ראש ואסור להקל ראש ולישב לספר בדבר בטילה בב"ד ויראה הדיין כאלו חרב מונחת לו על צוארו וכאלו גיהנם פתוח לו מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי הוא עתיד להפרע ממנו אם נוטה מקו הדין וכל דיין שאינו דן דין אמת גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל ממון מזה ונותנו לזה שלא כדין הקב"ה נוטל ממנו נפשות וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפי' שעה אחת כאלו תיקן כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל (שמא יאמר הדיין מה לי לצרה הזאת ת"ל ועמכם בדבר המשפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות) (טור) :
דרך חכמים הראשונים בורחים מלהתמנות ודוחקים עצמם הרבה שלא לישב בדין עד שידעו שאין שם ראוי כמוהו ושאם ימנעו עצמם מהדין תתקלקל השורה ואעפ"כ לא היו יושבים בדין עד שהיו מכבידים עליהם העם והזקינים ומפצירים בם:
אסור לדיין להתנהג בשררה וגסות על הצבור אלא בענוה ויראה וכל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים אינו רואה בן ת"ח לעולם וכן אסור לנהוג בהם קלות ראש אע"פ שהם עמי הארץ ולא יפסיעו על ראשי עם קודש וצריך שיסבול טורח הציבור ומשאם ומצוה על הציבור לנהוג כבוד בדיין ויהיה אימתו עליהם וגם הוא לא יתבזה ולא ינהוג קלות ראש לפניהם שכיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור לו לעשות מלאכה בפני ג' כדי שלא יתבזה בפניהם וק"ו שאסור לו לאכול ולשתות ( ולהשתכר טור) בפני רבים: ( כל דיין שאין לו מי שישמשנו אסור לו לקבל להיות דיין) (הגה"מ פכ"ה דסנהדרין) :
אף בשליח ב"ד אסור לנהוג קלות ראש והמצערו יש רשות לב"ד להכותו מכת מרדות והשליח נאמן כשנים להעיד שביזהו כדי לנדותו: הגה והשליח ב"ד יכול להגיד לב"ד ואין בזה משום לשון הרע (מיימוני פכ"ה דסנהדרין וגמ' פ' אלו מגלחין) וכן יכול בעצמו לעשות דין במסרב בו להכותו (וכן) אם הזיקו (בממונו) פטור (ר"י נתיב ל"א חלק ב' ונ"י ריש פרק המניח) וע"ל ריש סימן י"א :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ס"ג בש"ע) ומפצירין בם כו' ק"נ מההיא דפ' עשרה יוחסין דף ע"ו אושפזיכני דרב אדא גיור' הוה אימיה מישראל הוה מנצי עם רב ביבי מר אמר אנא עבדא סדר' דמת' ומר אמר אנא עבדינא כו' ועשה רב אדא שלום ביניהם ע"ש וא"כ איך עבר רב ביבי על דברי חכמים לדברי הרמב"ם וה"ל להמתין…
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ועיירות שאין בהם חכמים כו' עיין מ"ש בשם מהרש"ל ר"ס י"א:
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ואינו. האי וי"ו של ואינו חכם. היא וי"ו החולקת ותרתי קאמר הן שאינו הגון במעשים אף שהוא ת"ח או שאינו ת"ח אפי' הגון במעשים וכדמסיק אע"פ כו' סמ"ע:
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) ל' הרמב"ם בפ"ג מהל' סנהדרין וכ"כ הטור וביאר הרמב"ם שם שנא' לא תכירו פנים במשפט וכו' וכ' הסמ"ג במצות ל"ת סי' קצ"ד דאיתא במכילתא
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
שאינו הגון. סנה' ז' ב':
- חתם סופר על שלחן ערוך חושן משפט Chatam Sofer on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ש"ך ססק"ה נ"ב סימן כ"ו:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעיף ה' בהג"ה והשליח ב"ד יכול להגיד לב"ד ואין בזה משום לה"ר נ"ב עי' בסמ"ע מקור לדין זה. ובאמת אין מזה ראיה כלל. לפי דעת הגהות מיימוני הוב' במג"א באו"ח סי' קנו דמות' לספר לה"ר על בעלי מחלוקת ויליף לה מדכתי' ואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך יעו"ש וא"כ הרי אין לך…
- כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט Kessef HaKodashim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעי' ב' (כאלו חרב מונחת) מהושאמרו חז"ל שיראה הדיין כאלו חרב כו' וגיהנם כו' במוהרמ"ש ז"ל בסנהדרין כתב דהיינו מצרשני הכתרים חירות ממלאך המות וחירות משיעבוד מלכיות וכ' שם מצד מיה' שאברהם אבינו ע"ה בירר מלכיות. ונראהכוונתו שכיון שגיהנם במקום שיעבוד מלכיות עי"ז…
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
כל המעמיד. עיין בספר ווי העמודי' סוף עמוד הדין:
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ואינו חכם כו' עפ"ר שכתבתי דנראה מוכח שהאי וי"ו ואינו חכם היא וי"ו החולקת ותרתי קאמר הן שמעמיד דיין שאינו הגון במעשים אף שהוא ת"ח או שאינו ת"ח אף שהוא הגון במעשים וכמו שמסיק וכתב אפילו כולו מחמדים ע"ש:
- נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ואינו חכם. וי"ו מחלקת היא ואו או קתני ואפי' יש שם שלשה. ומשמע בסי' ג' דבחד דגמיר סגי היינו בדיעבד אבל לכתחלה צריכים כולם להיות בקיאים בתורה:
- פתחי תשובה על שולחן ערוך חושן משפט Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ואינו חכם. עבה"ט ועיין בס' בר"י מ"ש בזה ועיין בס' ווי העמודים סוף עמוד הדין תוכחת מוסר בענין זה: