שולחן ערוך, חושן משפט תא
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 401 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 401) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →שור שנגח וחזר ונגח ואם תפס ניזק וחזר ונגח. ובו ב סעיפים: שור שנגח וחזר ונגח שור אחר הרי הניזק הראשון והבעלים כשותפים בו כיצד שור שוה ק"ק שנגח שור שוה ק"ק ואין הנביל' יפה כלום הניזק נוטל ק' ובעל השור ק' חזר ונגח שור אחד שוה ק"ק ואין הנבילה יפה כלום האחרון נוטל מאה והניזק שלפניו עם הבעלים נוטלים נ' נ' זוז חזר ונגח שור שוה מאתים ואין הנביל' יפה כלום האחרון נוטל מאה והניזק שלפניו חמשים והניזק הראשון עם הבעלים כ"ה כ"ה וכן על דרך זה חולקים והולכים:
ניזק שתפס בהמה שהזיק' לגבות חצי נזקו מגופ' נעשה עלי' שומר שכר לנזקים ואם יצאת והזיקה הניזק הראשון חייב בנזקי' והבעלים פטורים כיצד שור שוה ק"ק שנגח והפסיד ה"ק ותפסו הניזק לגבות ממנו ק' וחזר ונגח והפסיד ק"מ הרי הניזק האחרון משתלם ע' והניזק הראשון שתפסו משתלם מותר נזקו והוא ל' והבעלים ק' וכן כל כיוצא בזה: הגה וי"א דאין חילוק בין אם תפסו או לא תפסו בכל ענין הניזק אינו מפסיד אלא חצי והבעלים חצי (טור בשם ר"י והרא"ש) :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ס' ב' (וי"א דאין חילוק) הסמ"ע הקשה מסי' קע"ו ותרוצו דחוק. דנראה דלק"מ דהכא שאני דהבעלים חייבים ג"כ כיון שהוצרך לחפסו בשביל חלקו היה להם לשמור ג"כ כמו אותו התופס משא"כ לעיל שעל תנאי זה נתעסק כל א' שיהי' באותו פעם באחריותו אותו העסק:
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
הרי הניזק הראשון. כתבו התוס' ר"פ שור שנגח ארבעה וחמשה דהיינו כשיש בידו להביא עדים לאלתר ולזכות בו אבל כשאין בידו להביא עדים לאלתר לא הוי שותף וראשון ראשון נשכר ע"ש. ע' בתשו' הר"ב סי' כ"ז ומ"ש לעיל ר"ס ע"ז:
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
כשותפים. כתבו התוס' ר"פ ד' וה' דהיינו כשיש בידו להביא עדים לאלתר ולזכות בו אבל כשאין בידו להביא עדים לאלתר לא הוי שותף וראשון ראשון נשכר ע"ש ועמ"ש לעיל ר"ס ע"ד ועיין בתשובת הרמ"א סי' כ"ד ואם הקדישו ניזק עד שלא עמד בדין מוקדש הכי אמרינן בש"ס פרק המניח וכ"כ…
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) ל' הרמב"ם פ"ט מהלכות נזקי ממון די"א משנה ריש פ"ד דב"ק דף ל"ו ע"א וכתב ה"ה פסק רבינו כר"ש דמתניתין דאתיא כר"ע בגמרא (שם ע"ב):
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
וי"א כו'. תוס' ד"ה כגון כו' מדדחיק לאוקמי בב' תנאי. ורמב"ם ס"ל כפירש"י שם:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעיף א' שור שנגח וכו'. נ"ב הנה בדין אם יש זכי' באיסורי הנאה או לא עיין בקצוה"ת ועיין מ"ש בחיבורי לאו"ח הנרשם ספר ק"ב בהשמטות לקונטרס לקוחה תמה מ"ש לדחות ראיות הקצוה"ח ועיין בקונטרס הזמנה מילתא מ"ש בישוב שיטת הרמב"ם שם די"ל לחלק היכי דיש לו פדיון ונקרא לכם לא…
- הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ש"ך ג') והו"ל כהוציאהו לסטים . נ"ב יעוין לעיל סי' שצ"ו ס"ג:
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ניזק שתפס. כתבו תוס' ר"פ שור שנגח ד' וה' דפעמים שהרביעי אין לו כלום ושלישי יש לו כגון שנזקי ארבעה וחמשה שוין ונזקי שלישי יתירים ואפילו חמישי נמי פעמים שאין לו כל ניזקיו אם נזקיו יתירים על של ארבע שאינו נוטל אלא חלקו של ארבע וע"ש: ובשלטי גבורים תמה על דבריהם…
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
וכן על דרך זה הולכים וחולקים. לפי מה שהקדים המחבר וכתב כיצד כו' לפרש בו שחזר ונגח וחזר ונגח הרי מיירי שנגח ג' פעמים ובג"פ נעשה שור המועד וגבהו הניזק האחרון כולו ולא הל"ל שכן עד"ז חולקים והולכים ואפשר של"ד קאמר או מיירי כשלא התרה בו דלא נעשה מועד: