שולחן ערוך, חושן משפט שנט
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 359 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 359) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →איסור גזילה אפילו ע"מ להחזיר ומה נקרא גזילה ואיסור לא תחמוד ולא תתאוה. ובו יב סעיפים: אסור לגזול או לעשוק אפי' כל שהוא בין מישראל בין מעכו"ם ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה שרי כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שיניו ואף זה אוסר בירושלמי ממדת חסידות:
אסור לגזול אפי' ע"מ לשלם דבר יפה ממנו ויש מי שאומר דהיינו אם (אין) התשלומין בעין שאם הם בעין כיון שהם יפים מהדבר שלוקח זכות הוא להם ויזכה אותם לבעלים ע"י אחר:
כל הגוזל את חבירו אפי' שוה פרוט' כאלו נוטל נפשו:
אפי' הוא בסכנת מות וצריך לגזול את חבירו כדי להציל נפשו צריך שלא יקחנו אלא על דעת לשלם (וע"ל סי' ש"פ ס"ג) :
אפי' הלוקח בשאלה שלא מדעת הבעלים נקרא גזלן:
החוטף משכון מיד הלוה שלא ברשות ב"ד ה"ז גזלן אע"פ שהוא חייב לו ואין צ"ל אם נכנס לתוך בית חבירו ומשכנו:
איזהו גזלן הלוקח ממון האדם בחזקה כגון שחטף מידו מטלטלים או שנכנס ברשותו שלא לרצון הבעלים ונטל משם כלים או שתקף בעבדו או בבהמתו ונשתמש בהם או שירד לתוך שדהו ואכל פירותיה וכל כיוצא בזה:
איזהו עושק זה שבא ממון חבירו לתוך ידו ברצון הבעלים וכיון שתבעוהו כבש הממון בחזקה ולא החזירה כגון שהיה לו ביד חבירו הלואה או שכירות והוא תובעו ואינו יכול להוציא ממנו מפני שהוא אלם וקשה:
הכופה את חבירו למכור את שלו ונותן לו דמיו אסור אבל אין לו דין גזלן ליפסל מדאורייתא אלא מדרבנן כמו שנתבאר:
כל החומד עבדו או אמתו או ביתו או כליו של חבירו או כל דבר שאיפשר שיקנהו ממנו והכביד עליו רעים והפציר בו עד שלקחו ממנו הרי זה עובר בלא תחמוד כל המתאוה ביתו או אשתו וכליו של חבירו וכל כיוצא בזה כיון שחשב בלבו איך יקנה דבר זה ונפתה בלבו בדבר עבר בלא תעשה של לא תתאוה ואין תאוה אלא בלב בלבד:
התאוה מביא לידי חמוד והחמוד מביא לידי גזל שאם לא רצו הבעלים למכור אע"פ שהרבה להם בדמים והפציר ברעים יבא לידי גזל שנא' וחמדו בתים וגזלו ואם עמדו הבעלים בפניו להציל ממונם או מנעוהו מלגזול יבא לידי שפיכות דמים צא ולמד ממעשה אחאב ונבות:
הא למדת שהמתאוה עובר בלאו אחד והקונה דבר שהתאוה בהפצר שהפציר בבעלים עובר בב' לאוין לכך נאמר לא תחמוד ולא תתאוה ואם גזל עובר בג' לאוין:
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ס"ב) כיון שהם יפים כ"כ הרא"ש וז"ל בההיא דמייתי הגמ' שרצו אנשי דוד ליקח גדיש של שעורים ולתת בעדו של עדשים ועדין לא היה בידם עדשים אלא רצו ליקח גדיש של שעורים של ישראל וכשנזדמן להם עדשים משל פלשתים יתנום לישראל אבל אם היו מזומנים העדשים מותר לזכות העדשים…
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אסור לגזול או לעשוק בש"ס ריש ב"ק משמע דבגזלן חייב לשלם מעידיות כמזיק וכ"פ הרי"ף והרא"ש והנ"י שם וכן מהרש"ל שם סי' ו' וכן ה"ה לקמן סי' שפ"ה וסי' שפ"ח ס"ב ועמ"ש לקמן סי' ת"ך ס"ג:
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
מעובד כוכבים. כ' הכ"מ דדייק הרמב"ם לכתוב אסור לגזלו כו' ולא כ' שעובר עליו לומר שאין איסור זה מן התורה ומדברי הרמב"ם ריש הלכות גניבה שהעתיק המחבר בר"ס שמ"ח לא משמע כן ועמ"ש שם וכ"כ מהרש"ל פ' הגוזל שמדברי הרמב"ם אלו וסמ"ג משמע שאסור מן התורה מיהו לענין דינא…
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) רמב"ם בפ"א מה' גזילה ואבידה ד"ב וכ"כ הטור ובסעיף ז' וח' מבואר איזה גזל ואיזה עושק
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אפי' כו' בין כו'. כת' בסי' שמ"ח ס"א וס"ב:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעיף ד' צריך שלא יקחנו אלא ע"ד לשלם וכו' נ"ב עיין בסמ"ע מ"ש דע"ד לשלם מותר ליקח לצורך פ"נ עמ"ש ראי' לזה בעזה"י בחיבורי עה"ת פ' ויצא שנת תרי"א מפסוק ותגנוב רחל את התרפים עיי"ש ודו"ק:
- הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ש"ך ד') ודוקא שידוע שזכות הוא לו. נ"ב יעויין במג"א סי' קנ"ג ס"ק ט"ז:
- כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט Kessef HaKodashim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעי' א' (אסור לגזול) נראה לענ"ד דספק גזל מותר מן התורה גם דכל ספק דאורייתא מה"ת לחומרא. הכא גלי קרא מי בעל דברים יגש המוציא מחברו עליו הראי'. וכל התוה"ק בפרד"ס ניתנה לכל המדרגות של עם בני ישראל גם לצדיקים וחסידים אשר אין בהם שום נטי' בהסתר מרצון השי"ת רגע…
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ויזכה אותו לבעלים. בפרק הכונס (בבא קמא דף ס"א) מהו ליטול גדישין של שעורים ליתן לפני בהמתו ע"מ לשלם גדישין של עדשים שלחו ליה חבול ישיב רשע גזילה ישלם כו' וכת' עלה הרא"ש ז"ל יראה דמיירי שעדיין לא היה מזומנים אלא רצו ליקח גדישין של ישראל שעורין וכשיזדמן להם…
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אסור לגזול או לעשוק כו'. דגם לא תעשוק את רעך כתיב ובסמוך סעיף ז' ח' יתבאר מה בין גזל לעשק וכן הוא בטור שם:
- פתחי תשובה על שולחן ערוך חושן משפט Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
בין מעובד כוכבים. עבה"ט. ועיין בתשובת יד אליהו סימן צ' ובספר מחנה אפרים ה' גזילה סימן ג' ועיין בפמ"ג א"ח סימן תר"ד במשבצות סוף סק"א שכתב חמסן דיהיב דמי צ"ע בעו"ג ע"ש:
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
[ש"ך אות ב] שאסור מה"ת. נ"ב עיין תשו' רדב"ז ח"א סי' רה: