שולחן ערוך, חושן משפט שלד
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 334 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 334) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →השוכר את הפועל להשקות השדה והשוכר מלמד וחלה בנו. ובו ד סעיפים: השוכר את הפועל להשקות השדה מזה הנהר ופסק הנהר בחצי היום אם אין דרכו להפסיק או אפי' שדרכו לפסוק והפועל יודע דרך הנהר פסידא דפועל ואין בעל הבית נותן לו כלום אע"פ שגם בע"ה יודע דרך הנהר אבל אם אין הפועל יודע דרך הנהר ובע"הב יודע נותן לו שכרו כפועל בטל: הגה וכן בכל אונס שאירע לפועל בין ששניהם היו יודעין שדרך האונס לבא או ששניהן אינו יודעין הוי פסידא דפועל אבל אם בע"ה יודע והפועל אינו יודע הוי פסידא דבעל הבית (טור ס"ב) ואם הוי מכת מדינה ע' לעיל סי' שכ"א מי ששכר בית לדור בו ומת בתוך זמן השכירות א"צ לשלם לו רק מה שדר בו דבע"ה הוי כפועל והוי ליה להתנות (מרדכי פ' האומנין) מיהו יש חולקין (ב"י בס"ס שי"ב בשם תשובת רשב"א אלף וכ"ח ובשם תוס' פ' חזקת ות"ה סי' שכ"ט וכן משמע תשובת רשב"א שהביא הב"י סי' של"ה) לכן אם קבל השכר כולו א"צ להחזיר כלום כן נראה לי אם ברחו מחמת שינוי אויר הוי כשאר אונס והוי פסידא דפועל או המלמד (תשובת מהרי"ל סי' מ"א ומהר"ם פאדווה סי' פ"ו) :
שכרו להשקות שדהו ובא מטר בלילה בענין שאינו צריך אינו נותן לו כלום וכן אם בא בחצי היום אינו נותן לו מחצי היום ואילך כלום אבל אם בא הנהר נותן להם כל שכרן מן השמים נסתייעו: הגה שכר פועלים לחפור שדהו ובא מטר בלילה בענין שאין יכולין לחפור אם לא ראו הפועלים הקרקע פסידא דבע"ה הוא דהו"ל להודיעם שלא יבאו י"א דאם ביקר בע"ה המלאכה מבערב וראה שצריכים פועלים פטור בכל ענין (הכל בטור ס"א) וע' לעיל סי' של"ג סעיף א' וב'. י"א הא דאמרי' דאם אירע אונס הוי פסידא דפועלים היינו ששכרם למלאכה ידועה אבל אם שכרן סתם יכול לומר תן לי מלאכה אחרת כזו (ת"ה סי' שכ"ט) :
בד"א בפועל אבל מי שפסק עם אריסו שאם ישקה שדה זו ד' פעמים ביום יטול חצי הפירות וכל האריסין שהם משקין שני פעמים אינם נוטלים אלא רביע הפירות ובא המטר ולא הוצרך לדלות ולהשקות נוטל חצי הפירו' כמו שפסק עמו שהאריס כשותף ואינו כפועל:
מי ששכר מלמד לבנו וחלה התלמיד אם אינו רגיל באותו חולי (והוא הדין אם מת הנער) (מרדכי ריש פרק האומנין) ואפי' אם רגיל והמלמד מהעיר ומכיר בו פסידא דמלמד אבל אם רגיל בחולי ואין המלמד מכיר בו כגון שאינו מן העיר פסידא דבעל הבית ונותן לו כל שכרו משלם: הגה דכל לומדי תורה יותר נוח להן ללמוד מלילך בטל (טור ס"ו) ועיין לקמן סי' של"ה קצת דיני מלמד ביורה דעה סי' רמ"ה ובי"ד סי' רמ"ח סעיף ה' מדין אשה שהשכירה מלמד לבנה אם בעלה יוכל למחות וע' לעיל סי' פ"א סעיף א' וסעיף ז' מי שאמר לחבירו ללמוד עם בן חבירו אם חייב לשלם וע' לעיל סוף סי' רל"ז אם יש משום השגת גבול אצל מלמד ועיין לעיל סי' של"ג דינין הרבה מדין מלמד :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ס"א) ופסק הנהר כו' צ"ל דלאו נהרא רבה קאמר דאם לא כן הוה מכת מדינה וכל ההפסד על ב"ה וכמו שהוכחתי מדברי המרדכי בסי' שכ"א בענין גזירות המושל שלא ללמוד כו' ע"ש וכן משמע ממ"ש כאן רמ"א ואם היה מכת מדינה כו' וסמ"ע חולק כמ"ש בס"ק ב' וכבר הוכחתי בסימן שכ"ח דליתי'…
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
וכן בכל אונס שאירע כו' עיין בתשובת רמ"א סי' י"ט ובתשו' רשד"ם סי' רצ"ה ותט"ו ובמבי"ט ח"א סי' ר"ה:
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אונס. עיין בתשובת רמ"א סי' י"ט ובתשובת רשד"ם סי' רצ"ה ותט"ו ובמבי"ט ח"א סימן ר"ה:
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) ל' הרמב"ם בפרק ט' מהלכו' שכירות דין ו' מימרא דרבא בפרק ו' דבבא מציעא דף ע"ז ע"א האי מאן דאגר אגורי לדוולא וכו'
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
השוכר כו' וכן בכל כו'. הרא"ש בפי' הגמ' שם:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעיף א' בהג"ה לכך אם קבל השכר כולו א"צ להחזיר כלים נ"ב עיין בש"ך ועיין במהדורא ג' שלי על חו"מ סי' ל"ד שם בארתי דהיינו דוקא אם כבר דר בו עכ"פ שעה אחת אבל אם עדיין לא דר בו כלום ודאי צריך להחזיר רק מ"מ מכח ספיקא דדינא א"צ להחזיר אבל לא מתורת ודאי כי בזה מודה…
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
פסידא דפועל ואין הבע"ה נותן לו כלום פי' אפי' כפועל בטל אינו נותן לו והטעם כתב הטור (וגם מור"ם כתבו אחר זה מיד) דרך כלל ז"ל לעולם לא יתחייב ב"ה אא"כ הוא היה יודע והפועל לא היה יודע דה"ל להב"ה לגלות לו ולהתנות אבל אם שניהן יודעין או שניהן אינן יודעין הפועל…
- נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Beurim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ואם היה מכת מדינה עסמ"ע ס"ק כ' ובאמת הדין הוא לכאורה תמוה מאוד מה"ת יהיה עדיף מ"מ מאלו איתרמי האונס בבעה"ב דהוי פסידא דפועל דהא ה"נ הבעה"ב לא פשע מידי דהוי כאלו שניהם א"י מהאונס ואדרבא מצינו שמכת מדינה הוא מגרע כח הפועל דהא בחכירות אף שבשאר אונס אינו מנכה לו…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך חושן משפט Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
מיהו יש חולקין. עש"ך עד גם מ"ש הב"י שדעת התוספות פח"ה דף נ"א ע"ב כהרשב"א סתר הב"ח שם. וע' בת' פרח מט"א ח"א סי' צד שהביא בשם מהר"ש הלוי שהקשה על הב"ח בזה. ועיין בספר דברי משפט שכ' ליישב קושייתו ודברי הב"ח נכונים ע"ש:
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
[שו"ע] דרך הנהר פסידא דפועל. נ"ב אם חזר בעה"ב ואח"כ אירע אונס צריך לשלם דכבר נתחייב להם תשו' רמ"א סי' נ':