שולחן ערוך, חושן משפט שלא
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 331 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 331) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →השוכר פועלים ינהג עמהם כמנהג המדינה. ובו ג סעיפים: השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו יכול לכופן אפי' הוסיף על שכרן כיון שלא התנה כן בשעה ששכרן: הגה לא היה מנהג בעיר או שאמר להן אני שוכר אתכם כדין תורה חייבין לצאת מביתם בזריחת השמש ולעשות מלאכה עד צאת הכוכבי' ( טור ס"ד) ובערב שבת מקדים עצמו לביתו שיוכל למלאות לו חביות של מים ולצלות לו דג קטן ולהדליק את הנר (שם ס"ה בשם הירושלמי) לא היה מנהג בעיר אבל רוב אנשי העיר באין ממקו' שיש שם מנהג אזלינן בתר מנהג העיר שבאו משם הלך ממקו' שנהגו להשכים ולהעריב למקום שנהגו שלא להשכים ולהעריב או איפכא אזלינן בתר המקום ששכר שם הפועלים (נ"י ר"פ הפועלים בשם ירושלמי) ואינו קרוי מנהג אלא דבר השכיח ונעשה הרבה פעמים אבל דבר שאינו נעשה רק פעם אחת או שני פעמים אינו קרוי מנהג (ריב"ש סי' תע"ה) :
מקום שנהגו לזון יזון לספק בגרוגרות או בתמרי' וכיוצא בהם יספק הכל כמנהג המדינה:
השוכר את הפועל ואמרו לו כאחד וכשנים מבני העיר מחשבין היתר שבשכירו' והפחות שבשכירו' ומה שביניהם נותן החצי כגון אם היתר בשש והפחות בארבע נותן להם חמש:
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ס"א כיון שלא התנה) והא דטפי ליה בשכרם דנעביד ליה עבידתא שפירתא הכי איתא בגמ' פרק הפועלים וק"ל ונחזי עבידתייהו דכה"ג פריך פ' האומנין דף ע"ו ומשני דא"א למיחזי ופסקו רבינו בסי' של"ב ס' א' בד"א שאין מלאכתן שוה ד' כו' ה"נ נחזי עבידתייהו כו' אי הוי טפי משאר פועלי'…
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
לא היה מנהג בעיר כו' עיין בס' באר שבע דף צ"ו:
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
הוסיף. שיוכלו לומר הא דאוסיפת לן כדי לעשות עבידתא שפירתא וכן עשינו. ש"ס וכ"כ הטור והמחבר בסי' של"ב ס"ה. סמ"ע:
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) לשון הרמב"ם ריש פ"ט מה' שכירות משנה ריש פ"ז דב"מ דף פ"ג ע"א
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
כיון כו'. תוס' שם ד"ה השוכר כו' והג"א שם ד"ה פר"ח כו' וכמש"ש צ"ד א' מתנה כו' ומתנה כו' ושם ח"ג ב' דאיבעי ליה לפרושי כו' וש"מ: (ליקוט) כיון שלא כו'. כמש"ש אב"א דא"ל כו' וכמ"ש בהג"ה או שא"ל אני כו' (ע"כ):
- חתם סופר על שלחן ערוך חושן משפט Chatam Sofer on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
מחבר סעיף ב' לזון נ"ב ואין יכול לפטור עצמו בדמי מזונו' עיי"ש מ"ש ר"ש פ"ו דתרומות משנה ג' וע' ע"ז ע"א והפ"ס ומ"ש הר"ן שם:
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
מקום שנהגו לזון. כת' בתה"ד סי' שכ"ג ז"ל ראובן שכר את שמעון עבור עשרה זהו' שילך לו למדינה פ' אל לוי ומסר לו כתבים כו' ויחזור לתוך ג' שבועות וקודם שיצא שמעון לדרכו הלך ראובן ג"כ לצד אחר וכשרצה שמעון לצאת לדרך אמר לא' או לשנים מבני העיר ראובן שכרני בכך וכך…
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אפילו הוסיף על שכרן. שיכול לומר הא דאוסיפת לן כדי לעשות עבודתך שפיר וכן עשינו. גמרא וכ"כ הטור והמחבר בס"ס של"ב:
- פתחי תשובה על שולחן ערוך חושן משפט Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
כמנהג המדינה. עיין בתשובת חו"י סימן ק"ג שכתב בדבר בריחת השפח' בטענת הכבדת עול ודאי דתלי במנהג אם מנהג בני העיר במשפחותיהם להטיל עול ההוא. ואם קצתם מטילים כזה וקצתם לא. אם ידוע איך ינהגו הרוב ניזל בתרייהו ואם א"א לברר זה לא מצי בעה"ב להטיל עול שאינו נוהג…
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
[שו"ע] שלא הותנה כן. נ"ב ואם יש הכחשה ביניהן דהבעה"ב אמר להשכים ולהעריב והפועל מכחישו אין הבעה"ב נאמן אף שהוא מוחזק כיון דטענתו נגד המנהג כההי' דלעיל סי' ש"ל. עיין ירושלמי כאן ופני משה: