שולחן ערוך, חושן משפט שי
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 310 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 310) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →השוכר את החמור ונסתמא או מת או נשבר. ובו ג סעיפים: השוכר את הבהמה וחלתה (ועדיין ראויה למלאכה) (טור) או נשתטית או נלקחה לעבודת המלך אע"פ שאין סופה לחזור אם נלקחה דרך הליכה הרי המשכיר אומר לשוכר הרי שלך לפניך ונותן לו שכרו משלם בד"א כששכרה לשאת עליה משאוי שאפשר להשליכה בלא הקפדה אבל אם שכרה לרכוב עליה או לשאת עליה כלי זכוכית וכיוצא בהם חייב להעמיד לו בהמה אחרת ואם לא העמיד יחזיר השכר ויחשוב עמו על שכר כמה שהלך בה מתה הבהמה או נשברה בין ששכרה לשאת בין ששכרה לרכוב אם אמר לו חמור סתם אני משכיר לך חייב להעמיד לו בהמה אחרת ואם לא העמיד יש לשוכר למכור הבהמה וליקח בה בהמה אחרת ואם אין בדמים ליקח בהמה אחרת שוכר בדמים בהמה אחרת עד שיגיע למקום שפסק עמו:
א"ל חמור זה אני שוכר לך אם שכרה לרכוב עליה או לכלי זכוכית ומתה בחצי הדרך אם יש בדמיה ליקח בהמה אחרת יקח ואם אין בדמיה ליקח שוכר אפי' בדמי כולה עד שיגיעו למקום שפסק עמו ואם אין בדמיה לא ליקח ולא לשכור נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומת ואם שכרה למשא הואיל וא"ל חמור זה ומת בחצי הדרך אינו חייב להעמיד לו אחרת אלא נותן לו שכרו של חצי הדרך ומניח לו נבלתו: הגה ויש חולקין וס"ל דאפי' שכרו למשא דינו כשכרו לרכיבה (טור) בשם הראב"ד) והא דאמרינן דנותן לו שכרו מחצי הדרך היינו שיכול למכור סחורתו שם או שיכול לשכור חמור אחר עד מקום שרוצה לילך אבל בלא"ה אינו נותן לו כלום משכרו דהא לא מהני ליה מידי ( טור) :
ראובן השכיר בהמתו לשני ימים לילך ולחזור ובחזרתו ביום השני גדל הנהר עד שהוצרך לעכב יום אחד אם שכרה לימים פשיטא שצריך ליתן לו שכירות כל יום ויום ואם שכרה למקום פלוני ולחזור או ששכרה לשני ימים והזכיר המקום שרוצה לילך שם וידוע שהוא מהלך שני ימים ועכבו הנהר אם לא היה רגיל להתגדל פסידא דבעל בהמה ואם היה רגיל להתגדל והשוכר מכיר ענין הנהר ולא המשכיר פסידא דשוכר ואם שניהם ידעו פסידא דבעל בהמה ומזונות הבהמה והשכירות דין אחד להם:
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ס"ב לרכוב עלי') במה שיישב הסמ"ע דברי הרמב"ם תמוה הוא דהא ודאי כ"כ דליכא הוכחה אי נתכוין לטובת המשכיר או השוכר סברא הוא דנתכוין לטובת עצמו כדמוכח בסימן שי"ב ס"ז (סי"ז) באומר בית זה אני משכיר לך וכדי ליישב קושית רבינו נראה דכל ששוכר מחבירו סתם ואינו משכיר…
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
השוכר את הבהמה כו'. עיין בתשו' מבי"ט ח"ב סי' מ':
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
וחלתה. עיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' מ':
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) ל' הרמב"ם ריש פ"ה וכ' ה"ה משנה בפ"ו דבבא מציעא (דף ע"ח ע"א) השוכר את הבהמה והבריקה וכו' ומפרש בגמ' שם ע"ב והבריק' שהתליעו רגליה וזהו חלתה שהזכיר רבינו
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ועדיין כו'. הרא"ש כ"כ רש"י שם ב' ד"ה הבריקה או כו' וכ"ה בגמ' שם שמחלק בין למשא או לרכיבה:
- כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט Kessef HaKodashim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעי' ג' (אם לא הי' רגיל להתגדל פסידא דבעל הבהמ') אחד שכר בעל עגלות להולכות יי"ש למקום ידוע והי' מדובר שגם כשיומכר קודם מקום ההוא ישלם להם כאלו הוליכו עד מקום ההוא. וכמה פרסאות קודם מקום ההוא נתהוה מלחמה שם והי' פחד להוליך ושליח בעל היי"ש שנסע עם העגלונים צוה…
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
גדל הנהר עד שהוצרך לעכב. בשו"ת חוות יאיר סי' קנ"א ז"ל ראובן היה לו סוס עומד להשכיר בשכירות ידוע חצי זהוב ליום מיציאה עד ביאה ולוי נצטרך לרכוב אל השר מהלך ג' ימים ולקח לסוס על ח' ימים ובהיותו שם העליל עליו השר ועיכבו שם ויהי לעשרת ימים שלח ראובן שליח מיוחד אחר…
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
השוכר את הבהמ' וחלת' כו' המחבר נמשך אחר ל' הרמב"ם פ"ה משכירות והן קצרין מאד בל' המשנ' וגמ' דפ' האומנין וע"פ דעת הרמב"ם ובע"ש ערבב הדברי' ל' הטור עם ל' הש"ע ולא שת לבו שמחולקין המה בכמה דינים גם בפי' הגמ' ומהתימ' על מור"ם שהי' לו לכתוב דעת הטור ולפרש במקום…
- נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Beurim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
וחלת' () נראה דדוקא כשחלת' אחר שבא לרשותו אבל לכתחילה אם יש לו חמורים רבים א"י ליתן לו חמור חולה או נשתטית ולא דמי לשור בין שוורים מכור לך שנותן לו הגרוע כי גם במוכר עולמית אין יכול ליתן לו חמור שהיא חולה או נשתטית שלא תתרפא לעולם ודאי דהוי מום במקח והכא נמי…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך חושן משפט Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אם לא היה רגיל. עבה"ט וע' בתשובת חות יאיר סי' קנ"ו אודות ראובן שהיה לו סוס עומד להשכיר ולוי נצרך לרכוב אל השר מהלך ג' ימים ולקח להסוס על ח' ימים ובהיותו שם העליל עליו השר ועיכבו שם ויהי לעשרה ימים שלה ראובן שליח אחר סוס שלו והשיב לוי כי כעת מחר יגמור עסק ביש…
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
[סמ"ע אות ה] והוי דינו דאם שכרו. נ"ב וכתב הטור דה"ה דאם השוכר יכול למצוא לשוכר בזול א"י לומר אשכיר לעצמי בזול ואתן לך שכר חצי הדרך שהלכת בה עיי"ש ומשמע דקאי ג"כ על חמור זה דיכול להכריח להשוכר ליקח חמור אחר. עמ"ש בגליון לקמן סי' ש"א: