שולחן ערוך, חושן משפט שח
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 308 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 308) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →השוכר בהמה לרכוב עליה כמה יטעון עליה. ובו ז סעיפים: השוכר בהמה לרכוב עליה איש לא ירכיב עליה אשה (והוא הדין לעכו"ם) (מרדכי פרק האומנין) מיהו יש אומרים דוקא לכתחלה אבל אם עבר והרכיב עליה אשה אע"פ שניזוקה הבהמה אינו חייב לשלם (המגיד פ"ד דשכירות בשם הרשב"א) ויש חולקין (שם לדעת הרמב"ם) ולכולי עלמא אם מנהג המקום להתייקר ברכיבת הנשים צריך להוסיף לו כפי המנהג (המגיד הנזכר לעיל) לרכוב עליה אשה ירכיב עליה איש:
שכרה לרכוב עליה אשה מרכיב עליה כל אשה בין גדולה בין קטנה ואפי' מעוברת ומניקה:
השוכר את החמור לרכוב עליה יש לו להניח עליה כסותו ולגינו ומזונותיו של אותו הדרך לפי שאין דרך השוכר לחזור בכל מלון ומלון לקנות מזונות יתר על זה הרי מעכב עליו בעל החמור וכן יש לבעל החמור להניח עליה שעורים ותבן ומזונות של אותו היום יתר על זה השוכר מעכב עליו מפני שאפשר לו לקנות בכל מלון ומלון לפיכך אם אין שם מאין יקנה מניח עליו מזונותיו ומזונות בהמתו של כל אותה הדרך וכל אלו הדברים בשוכר סתם ובמקום שאין מנהג ידוע אבל במקום שיש מנהג הכל לפי המנהג:
השוכר את הבהמה להביא עליה ק"ק ליטרין של חטים והביא ק"ק ליטרין של שעורים ומתה חייב מפני שהנפח קשה למשוי והשעורים יש להם נפח וכן אם שכרה להביא תבואה והביא במשקלה תבן אבל אם שכרה להביא עליה שעורים והביא במשקלן חטים ומתה פטור וכן כל כיוצא בזה:
השוכר את הבהמה לשאת עליה משקל ידוע והוסיף על משאו אם הוסיף חלק משלשים על השיעור שפסק עמו ומתה חייב פחות מכאן פטור אבל נותן הוא שכר התוספות (וע"ל סי' של"ה ס"א) :
שכר סתם אינו נושא אלא משקל הידוע במדינה לאותה בהמה ואם הוסיף חלק משלשים כגון שדרכה לשאת ל' וטען עליה ל' ואחד ומתה או נשברה חייב:
הכתף שהוסיף על משאו קב א' והוזק במשא זה חייב בנזקיו שאע"פ שהוא בן דעת והרי הוא מרגיש בכובד המשא יעלה על לבו מחמת חליו הוא זה הכובד: הגה הלוקח חמורו של חבירו שלא מדעתו ועושה מלאכתו וכוונתו ליתן לו שכרו הוי כשואל שלא מדעת והוי גזלן ואם החמור עומד לשכור לא הוי גזלן ומיהו אם מיחו בו בני ביתו ואומרים שבעל החמור צריך לחמורו הוי כשלא מדעת והוי גזלן ואם לקחו להציל את שלו ורוצה ליתן לבעל החמור הפסדו לא הוי גזלן דתנאי ב"ד הוא (ת"ה סי' שי"ו) כדלעיל סי' רס"ד סעיף ה' וע' לקמן סי' שס"ג סעיף ה' מדינים אלו :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ס"א ויש חולקין) נראה דכן קי"ל וכן משמע פסק המחבר בס"ה בהוסיף עליו חלק על קצבתו:
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ויש חולקין. כ' בד"מ דהיינו תשוב' הרא"ש דלקמן סי' ש"ט סעיף ג' וריב"א במרדכי ולפ"ז ק"ק אמאי סתם הרב לקמן כהמחבר אבל נראה לחלק דשאני התם כיון שהזכיר המשכיר שיחזיר למחר אם כן ה"ל למידק דיודע בבהמתו וכן י"ל דמיירי ריב"א במרדכי שאמר המשכיר אני משכירה לך שירכוב עליה…
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אשה. שהיא כבידה. ולא עובד כוכבים דמן הסתם אינו מקפיד על ממונו של ישראל. סמ"ע:
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) ל' הרמב"ם בפ"ד מה' שכירו' ברייתא פ"ו דבבא מציעא דף מ"ט ע"ב
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
וה"ה לעכו"ם. דגרע מאשה דאינו מקפיד על ממונו של ישראל. שם:
- כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט Kessef HaKodashim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעי' א בהגה (צריך להוסיף לו) השוכר בהמה ואמר המשכיר למקום פ' רוצה סך פ' ואח"כ שכר ממנו למקום קרוב בזול. והלך השוכר למקום רחוק כיון דלא נחית בגזלנותא. אולי אין להעריך כהשווי רק כמו שאמר המשכיר גם שאינו ממש כההיא דסי' רכ"ב כי חזר בו על ידי הכרח לילך למרחוק…
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אם הוסיף חלק משלשים. הרמב"ם פ"ד מהלכות שכירות כ' ז"ל ואע"פ שדרך הבהמה לשאת יותר ממה שהטעינה זה כיון שהוסיף חלק משלשים על המשקל ששכרה חייב והרמב"ן חולק בזה ואמר שאם שכר החמור להביא עלי' חצי לתך חטין והביא עליה יותר עד כדי משוי כל החמור כיוצא בזה אע"פ שאין לו…
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
לא ירכיב עליה אשה. שהיא כבידה:
- נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Beurim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אינו חייב לשלם ויש חולקין הנה בב"י כתב דהרמב"ן והרא"ש שהוא הדין שהביא המחבר בסי' ש"ט פליגי ויישב דעתם ע"ש ובקצה"ח תמה דלא מצינו פלוגתא בין הרמב"ן ובין הרא"ש דהא הרמב"ן בעצמו כתב וז"ל אא"כ מתה ודאי מחמת מלאכה אלמא דמודה בידוע שמתה מחמת המלאכה ולא פליג רק בסתם…
- נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אינו חייב לשלם. אפי' אם ידוע שמתה מחמת מלאכה והטעם נרא' כיון דדרכו להשכי' אמרי' דעתו דאם היה אומר מתחלה לאשה היה ג"כ משכירה לו בהוספת שכר ולכך פטור מלשלם רק להוסיף לו על שכרו ודוקא ששוכר אמר לו שישכירו לאיש אבל אם המשכי' אמר שמשכירו לאיש הוי קפידא וחייב…
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
[ש"ך אות ב] א"י לשנות לאשה אחרת. נ"ב אא"כ שכרה האשה לעצמה כגון שאמרה השכר לי בהמתך שלא הוצרכו לפלוני בזה יכולה לשנותה לאשה אחרת. ובלבד שלא תהי' כבידה ממנה עכ"ל: