שולחן ערוך, חושן משפט ג
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 3 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 3) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →בכמה דינין דנין. ובו ד סעיפים: אין ב"ד פחות מג' וכל שלשה נקראים ב"ד אפילו הדיוטות ( דאי אפשר דלית בהו חד דיודע סברות בדינים אבל אי לית בהו חד דידע פסילי לדון) (טור בשם אביו הרא"ש ריש סנהדרין) ומ"מ יכולי' לקבל הטענות ולשלחם לפני מורה (מהר"ם פאדוו"ה סי' מ"ג) והם דנים את האדם בעל כרחו אם הנתבע מסרב לירד לדין או שאינו רוצה לדון עם התובע בעירו אבל אם רוצה לדון עמו בעירו אלא שאינו חפץ בג' שבירר התובע אז זה בורר לו א' וזה בורר לו אחד: הגה כדלקמן סי' י"ג ונ"ל דוקא בדיינים שאינם קבועים אבל אם דיינים קבועים בעיר לא יוכל לומר לא אדון לפניהם אלא בזה בורר וכן נוהגין בעירנו וע"ל סי' כ"ב סוף סעיף א' :
פחות משלשה אין דיניהם דין אפי' לא טעו אא"כ קבלום בעלי דינים או שהוא מומחה לרבים: (ובזמן הזה אין דנין דין מומחה לרבים שידון ביחידי בע"כ של אדם) (מהרי"ו סי' קמ"ז) כל שאינם שלשה ולא קיבלום עליהם ואינם מומחים לרבים ( טור) אפי' הם סמוכים בא"י הודאה שמודים בפניהם כמי שמודה חוץ לב"ד ויכולים להחליף טענותיהם שטענו בפניהם הכופר בפניהם ואח"כ באו עדים לא הוחזק כפרן אבל השלשה אע"פ שאינם סמוכים ההודאה בפניהם כהודאה בב"ד וכן בכופר ואח"כ באו עדים הוחזק כפרן ואינו יכול לחזור ולטעון:
אע"פ שיחיד מומחה לרבים מותר לו לדון יחידי מצות חכמים שיושיב עמו אחרים:
אע"פ שב"ד של שלשה ב"ד שלם הוא כל זמן שהם רבים הרי זה משובח ומוטב שיחתוך הדין בי"א מבעשרה וצריך שיהיו כל היושבים בב"ד ת"ח וראוים ואסור לאדם חכם שישב בדין עד שידע עם מי יושב שמא ישב עם אנשים שאינם הגונים ונמצא בכלל קשר בוגדים לא בכלל ב"ד מי שאינו מומחה ולא קבלוהו עליו בעלי דינים אע"פ שנטל רשות מראש הגולה אין דינו דין אפי' לא טעה וכל א' מבעלי דינים אם רצה חוזר ודן בפני ב"ד: הגה רשות שנותן המלך עכו"ם בזמן הזה אינו כלום ומיהו אם קבלוהו הקהל ע"פ כתב המלך יכול לדין (טור) וי"א דאם גמיר וסביר מהני ליה רשות המלך (ריב"ש סי' רע"א) או השר הממונה בעירו דזהו בכלל דינא דמלכותא להושיב דיינים ושופטים מי שירצה ומ"מ מי שעושה זה בלא רשות הקהל מצער הצבור ועתיד ליתן את הדין (תשובת רשב"א סי' תרל"ז) :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ס"ג בש"ע) אע"פ שיחיד מומחה כו' זה מיירי בלא קבלוהו אבל אם קבלוהו מותר אפינו לכתחלה לדון יחידי וכן עשה זקיני מוהר"ר יצחק בר בצלאל מעשה ורש"ל נחלק עליו וכבר דחה ראייתו מוהר"ר יוסף כהן מקראקא בספר שארית יוסף ואני מצאתי כן בירושלמי פרק קמא דסנהדרין רבי אבא הוה…
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אין ב"ד פחות משלשה כו' כתב הסמ"ע היינו מד"ס אבל מד"ת בחד סגי וכן כתב הרמב"ם בהדיא בפ"ב מה"ס דפסק כרב אחא וכן משמע באשר"י ברפ"ק דסנהדרין ודלא כמ"ש בעיר שושן ע"ש עכ"ל ולפע"ד דברי הע"ש נכונים דהא אמרינן בש"ס פ"ק דסנהדרין מאי איכא בין רבא לרב אחא לרבא לית ליה…
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
משלשה. כתב הסמ"ע דהיינו מד"ס אבל מדין התור' בדיני ממונות בחד סגי וכ"כ הרמב"ם בהדיא והש"ך תמה על הרמב"ם בזה שפסק כרב אחא ובש"ס משמע דרב אחא ס"ל כשמואל דשנים שדנו דיניהם דין וכיון דקי"ל דלא כשמואל לקמן ריש סעיף ב' וכ"פ הרמב"ם עצמו אם כן איך פוסק כרב אחא דהוי…
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) ממשנה ריש סנהדרין וגמרא שם דף ג' ע"א וכרב אחא בריה דרב איקא דמדאורייתא בחד סגי אלא משום יושבי קרבות הצריכו ג' כמ"ש הרמ"א בהג"ה וכן פי' הרמב"ם בפ' ב' מהלכות סנהדר' וכמ"ש הכ"מ שם בשם הרשב"א ☜וכתב הב"ח ולכתחלה בעינן ג' דגמירי ודין עיירות שכולן ע"ה ע' לקמן ריש…
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אין. סנה' ב' ב':
- חתם סופר על שלחן ערוך חושן משפט Chatam Sofer on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעיף ד' בהג"ה ועתיד ליתן את הדין עיין תשובתי ח"ס חושן משפט סי' י"ט:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעיף א' יש כח ביד ב"ד וכו' בין מיתה וכו'. נ"ב הנה הנמוקי פ"ד
- הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ש"ך ס"ק ה') ובה' לא קי"ל כוותיה הוא דוחק גדול. נ"ב דבריו אלו ליתנייהו בתוס' רק מפני שהיה ק' להם מה בכך דסברי כשמואל הא ר"ן סובר גם כן כשמואל ועכ"ז סובר דקיום שטרות דוקא בשלשה לזה הוצרך לפרש דמה שאמר בגמרא דלמא כשמואל ס"ל הכוונה שהם לא נחתו לחולק בין דין…
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אין בית דין פחות משלושה. ז"ל הרמב"ם בפ"ב מהלכות סנהדרין מותר לאחד לדון מן התורה שנא' בצדק תשפוט עמיתך ומד"ס צריך שלשה והוא כדעת רב אחא ושמואל דבר תור' בחד סגי אבל סוגי' דפ' החובל ופ' המגרש משמע דאפילו בדיני ממונות בעינן תלתא מומחין מן התורה דאמרי שם גבי…
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אין ב"ד פחות משלשה היינו מד"ס אבל מדין התורה בדיני ממונות בחד סגי וכ"כ הרמב"ם בהדיא בפ"ב דסנהדרין דפסק כרב אחא וכן משמע באשר"י בסוף פ"ק דסנהדרין ודלא כמ"ש בע"ש ע"ש:
- נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Beurim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אין ב"ד פחות משלשה. עש"ך סק"א שהקשה על הרמב"ם והסמ"ע שכתבו דמד"ת בחד סגי כרב אחא הא ר"א אית ליה דשמואל והרמב"ם? והט"ו פסקו דשנים שדנו אין דיניהם דין ועוד דהא כתבו בהדיא דבעינן אלקים בדין רק דאנן שליחותייהו דקמאי עבדינן ואי ס"ל כר"א הא מדאורייתא בחד סגי מקרא…
- נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אין ב"ד פחות מג'. היינו מד"ס אבל מה"ת חד נמי סגי. והש"ך הסכים לע"ש דכיון דקי"ל דשנים שדנו אין דיניהם דין קיי"ל דבעי ד"ת ג' ועיין ביאורים ס"ק א':
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.