שולחן ערוך, חושן משפט רנו
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 256 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 256) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →עכו"ם שנתגייר שנתן מתנת שכ"מ או ששחרר עבדו. ובו ד סעיפים: גר שיש לו בן שאין הורתו בקדושה הואיל ואינו יורשו כך אינו יכול ליתן לו נכסיו במתנת ש"מ לא כולן ולא מקצתן שלשון ירושה ומתנה לגבי יורש אחד הם ואם תאמר יקנה נמצא זה יורש את אביו לפיכך אם נתן לגר משאר הגרים מתנתו קיימת: הגה וי"א דלא יוכל ליתן לשום אדם במתנת ש"מ כי אם דרך הודאה (טור בשם הרא"ש ונ"י בשם הרשב"א) וכן נראה עיקר י"א אע"ג דמתנת ש"מ של גר אינו כלום מ"מ אמרי' בו מצות לקיים דברי המת אם הוא בדרך שנתבאר סוף סי' רנ"ב (מרדכי פ"ק דגיטין ור"ן) ויש חולקין (טור בשם הרא"ש כלל ט"ו ומרדכי פרק מי שמת) ושתוקי יש לו דין גר לענין מתנת ש"מ והואיל ואיכא פלוגתא דרבוותא דיינינן דין המוציא מחבירו עליו הראיה ואם שנים מוחזקין חולקין (תרומת הדשן סי' שנ"ב) :
עובד עכו"ם שנתגייר שנתן מתנה לבנו שהורתו שלא בקדושה וצוה שיתן בנו מנה ליתומה פלונית אע"פ שאין מתנה זו כלום זכה הבן במנה של יתומה ליתומה:
ש"מ שהודה שיש לפלוני אצלו כך וכך תנוהו לו הודאתו הודא' ואפי' הודאת הגר לבנו שאין הורתו בקדושה או לעכו"ם נותנים לו אבל שכיב מרע שצוה לתת לעכו"ם מתנה אין שומעין לו שזה כמי שצוה לעבור עבירה מנכסיו:
אמר פלוני עבדי עשו אותו בן חורין או שאמר עשיתי אותו בן חורין או הרי הוא בן חורין כופין את היורשים ומשחררים אותו אמר פלונית שפחתי עשו לה קורת רוח עושין לה קורת רוח ואינה עובדת אלא עבודות שהיא רוצה בה מכל העבודות הידועות לעבדים באותו מקום (וי"א שאם רוצה כופין אותם לשחררה) (טור בשם רש"י והרא"ש) (וע' ביורה דעה סי' רס"ז ס' ע"ז) :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ס"א והואיל ואיכא פלוגתא כו') בת"ה שם מביא דין שתוקי שיש לו דין גר כמ"ש רמ"א כאן והביא שם פלוגתא דהרי"ף והרא"ש לענין מתנת גר שכ"מ לאחר שהוא נזכר כאן בתחלת הסי' וכתב שם בהכרעה זו דחולקין ואם היתה כוונת רמ"א ג"כ לפסוק כהכרעה זו לא הי' לי להכריע תחילה כי"א שהרי…
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
שלשון ירושה כו' ובתוס' כתבו דאם היו לגר בנים שהורתן בקדוש' ונתן לגר אחר במתנת שכיב מרע קנה כיון דהנותן בירושה לא קפדינן אמקבל וע"ש:
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ירושה. ובתו' כתבו דאם היו לגר בנים שהורתן בקדושה ונתן לגר אחר במתנה שכ"מ קנה כיון דהנותן בירושה לא קפדינן אמקבל וע"ש. ש"ך:
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) ל' הרמב"ם בפ"ט מה' זכיה דין ז' וכתב ה"ה זה מבואר בגמ' בפ"ט דב"ב (דף קמ"ט ע"א) בעובדא דאיסו' גיורא
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
לא כו'. ר"ל אע"ג דמתנה במקצת כמתנת בריא וכעובדא דאיסור דמ' דאף במקצת:
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ושתוקי יש לו דין גר. ז"ל הת"ה סי' שנ"ב פלוני א' שתוקי ולא הי' לו זרע והי' לו בית ונטה למות וצוה במתנת שכ"מ לתת הבית לאמו וכשמת בא ראובן והחזיק בבית כדין המוחזק בנכסי הגר כחו של מי יפה של ראובן מחמת חזקה או של האם מחמת הצוואה. תשובה נראה דחולקין הבית שוה בשוה…
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
הואיל ואינו יורש וכו'. פי' אפילו גם בנו דגר אינו יורשו דאפקרי' רחמנא לזרעו שהיה לו בעודו עכו"ם כמ"ש הטור והמחבר ר"ס רפ"ג:
- נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Beurim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ושתוקי עיין קצה"ח שתמה דזה דמי לבא ממדנה"י שאין ידוע מי ומי הן יורשיו כו' והחילוק מבואר דכאן שא"א להוודע בשום אופן יורשין שלו דהא אפי' איכא עדים שזינתה עמו לא מהני לענין ירושה הוי כיאוש והפקר גמור וכיון דנכסי הפקר גמור וא"א לבוא לידי ירושה כלל מיקרי ליתא…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך חושן משפט Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ושתוקו. ע' בקצה"ח שתמה דזה דמי למי שבא מארץ רחוקה ואין אנו יודעין אותו ומשפחתו דודאי איתא במתנת ש"מ כיון דיש לו יורשין ודוקא גר דליתא בירושה כלל וצ"ע ע"ש (גם בתשובת חו"י ס"ס רל"א תמה בזה יבא לקמן סי' רע"ו ס"ד בד"ה ונכסיו) ובספר נה"מ כתב דלק"מ דהחילוק מבואר…
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
[שו"ע] שלשון ירושה ומתנה. נ"ב והא דלא מהני בעוקר אומר לא משום ירושה אני נותן אלא משום מתנה דבכה"ג הוי מתנה כמ"ש הרמב"ם והיא בש"ע לעיל סי' רמ"ח דיכול להפסיקו. היינו באין לו רק בן אחד דבכה"ג אף בלשון עקירה שם יורש עליו. ובאמת כה"ג גם באחריך אינו יכול להפסיקו…