שולחן ערוך, חושן משפט רל
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 230 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 230) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →המוכר לחבירו מרתף של יין והלוקח יין והחמיץ. ובו י סעיפים: האומר לחבירו מרתף זה של יין אני מוכר לך למקפה (פי' להשהותו להסתפק ממנו מעט מעט לתבשיל) (או אומר מרתף זה אני מוכר לך למקפה) ( טור) או שמכר לו מרתף של יין סתם הרי הלוקח מקבל עליו עשרה קנקנים בכל ק' שלא יהיה יינם טוב אלא כבר התחיל להשתנות יתר על זה לא יקבל (וכל שא"ל שלקחו לשתות מעט מעט הוי כאלו אמר למקפה) (המגיד פ"י) :
א"ל מרתף של יין אני מוכר לך למקפה (או שאמר ליה מרתף אני מוכר לך למקפה) (טור) או שאמר ליה חביות של יין אני מוכר לך נותן לו יין שכולו יפה וראוי לתבשיל:
א"ל מרתף זה של יין נותן לו יין הנמכר בחנות שהוא בינוני לא רע ולא יפה (וה"ה אם אמר חבית זה של יין) (טור) :
אמר ליה מרתף זה אני מוכר לך אפי' כולו חומץ הגיעו:
המוכר יין לחבירו ונתנו הלוקח בקנקניו והחמיץ מיד אינו חייב באחריותו ואע"פ שא"ל לתבשיל אני צריך לו ואם ידוע שיינו מחמיץ ה"ז מקח טעות (אם אמר לו למקפה) (טור) :
מכר לו יין ונשאר בקנקניו של מוכר והחמיץ אם א"ל למקפה אני צריך או שא"ל לשתות מעט מעט אני צריך והחמיץ מחזיר ואומר לו הרי יינך וקנקנך ואם לא אמר ליה למקפה וגם לא א"ל לשתותו מעט מעט אינו יכול להחזיר שהרי אומר לו למה לא שתית אותו ולא היה לך להשהותו עד שיחמיץ: הגה ודוקא ששהה יותר משיעור יומי' דאורחיה דהאי לוקח למשתי כהדין חמרא (טור בשם רבינו האי) :
המוכר חביות של שכר לחבירו והחביות של מוכר והחמיצה בתוך ג' ימים הראשונים הרי הוא ברשות מוכר ומחזיר את הדמים מכאן ואילך ברשות לוקח:
המוכר חביות של יין לחבירו כדי למכרה מעט מעט והחמיצה במחציתה או בשלישיתה חוזרת למוכר ואם שינה הלוקח הנקב שלה או שהגיע יום השוק ושהה ולא מכר הרי היא ברשות הלוקח:
וכן המקבל חבית של יין מחבירו כדי להוליכה למקו' פלוני למכר' שם וקודם שהגיע שם הוזל היין או החמיצה ה"ז ברשות מוכר מפני שהחבית והיין שלו:
האומר לחבירו יין מבושל (או מבושם) (טור והרי"ף והרא"ש) אני מוכר לך חייב להעמיד לו עד העצרת (אם הוא בקנקנין של מוכר) (טור) א"ל יין ישן אני מוכר לך נותן לו משל שנה שעברה מיושן משל שלשה שנים וצריך שיעמוד ולא יחמיץ עד החג ובמקום שיש מנהג ידוע הכל כמנהג המדינה הגה שכר אין דינו כיין וכל שהחמיץ תוך שלשה לקנייתו ה"ז ברשות מוכר לאחר שלשה ברשות לוקח ואם נתנו הלוקח לקנקניו הרי זה מיד ברשות לוקח (טור) ראובן תובע לשמעון מכרת לי יין בחזקת יין טוב ושמעון אומר מה שטעמת אתה נוטל הדין עם המוכר ואם אומר שאח"כ ערבו וזה כופר ישבע ויפטר (מרדכי ס"פ הזהב) :
Meforshim on this section
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
עד העצר' כו' ומור"ם חילק דוקא אם הוא בקנקן דמוכר ולפע"ד כר"י שהביא הב"י ס"ב דאפי' בקנקנים דלוקח חייב להעמיד לו עד עצרת כו' וכן דעת הר"ן שהביא ב"י ס"א וז"ל אבל היכא שא"ל יין מבושם אני מוכר לך זו היא ששנינו חייב להעמיד עד העצרת כלומר ואף ע"פ שעירו אותו לקנקנים…
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
למקפה. ויין כזה צריך להיות טוב שלא יתקלקל בעמידתו זמן מרובה ובפרט כשכבר התחילו להסתפק ממנו והחבית אינו מלא רק מאחר שא"ל ג"כ זה דמשמע כמות שהוא מש"ה א"צ ליתן לו כולו טוב וכדמסיק. סמ"ע:
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) ל' הרמב"ם בפרק י"ז מה' מכירה דין ז' וכ' ה"ה דינים אלו מבוארים במשנה וגמרא פ"ז דב"ב שם [דף צה ע"ב] וכן העלו בהלכות
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
או אומר כו'. רשב"ם שם ד"ה מרתף זה כו' ע"ש:
- הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
נה"מ א' רק בקידושין שלא היה לו שום טובה. נ"ב באס"ז שם כ' בשם חידושי הרשב"א בנשואין ודאי לא היה הבעל שומע לה להיות בעילת זנות למפרע:
- כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט Kessef HaKodashim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעי' ב' (למקפה כו' שכולו יפה) מלח שקורין טאלפין. טענה מום ע"י שהוא רך מלהתקיים. י"ל דהו"ל כאמר למקפה בעינא כי מוכר בפרוטרוט צריך להשהות. וצ"ל הבחנה לפי דרך התגרים היטב: אם הלוקח אומר ספק שהי' המום קודם שקנה. ואומר שהמום הוא אולי ע"י שהמקח הוא קודם גמר מלאכתו…
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
למקפה. פי' לצורך התבשיל להטעים המאכל ויין כזה צריך להיות טוב שלא יתקלקל בעמידתו זמן מרובה ובפרט כשכבר התחילו להסתפק ממנו והחביות אינו מלא אלא מאחר שאמר לו ג"כ זה דמשמע כמות שהוא מ"ה אינו צריך ליתן לו כולו טוב וכדמסיק:
- נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Beurim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
וכן המקבל חביות יין עסמ"ע ס"ק ט"ו ולכאורה דין זה תמוה מאוד דהא אם יוקיר שם יהיו ריוח לחצאין ואם נאמר דאם כשבא לשם הוזל אין הפסד הזול על המקבל א"כ לא משכחת חצי היזק על המקבל כלל והרי אינו שותף רק לריוח אבל לא להפסד והם התנו בפי' על חצי היזק ודוחק לומר שלא היתה…
- נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
למקפה. פי' להטעים התבשיל כיון שדבר זה צריך לזמן מרובה צריך ליתן לו יין שכולו טוב רק משום דאמר זה מקבל עציו י' למאה:
- פתחי תשובה על שולחן ערוך חושן משפט Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
וכן המקבל כו'. עסמ"ע ס"ק ט"ו שהביא דברי בטור דר' יונה כתב דוקא בכה"ג אבל אם לקחה ממנו לגמרי כו' ור"ח לא כ"כ וס"ל דגם בכה"ג יכול לחזור כ' וע' בדרישה מ"ש בזה והבאתי לשונו לעיל סי' ר"ז ס"ג בהגה סק"ו ועמ"ש שם עוד מענין זה:
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
[שו"ע] א"ל למקפה. נ"ב וכי הוי יודע שהרבה מפורשי' ז"ל כתבו שאם היין בקנקנו דמוכר והחמיץ תוך ג' ימים אפי' לא א"ל למקפה הרי הוא ברשות מוכר. אא"כ טלטלו ומנדו על כתיפו כו' וזה ג"כ דעת הר"ן הובא בב"י בסי' זה: