שולחן ערוך, חושן משפט קנ
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 150 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 150) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →מי שירד לתוך שדה בתורת משכון וחזר ועשה שטר מכירה. ובו ז סעיפים: מי שירד לתוך שדה אחת בתורת משכונא אין לו בה חזקה אם ידוע שבתורת משכונא ירד לתוכה ואם אין שם אלא קול בעלמא נתבאר בסי' קמ"ט (סעיף כ') ומ"מ עצה טובה לממשכן למחות בסוף כל שלש ושלש שמא יכבוש זה שטר המשכונא אחר שישכח הדבר ויטעון לקוח הוא בידי כההוא דמשכן פרדסא לחבריה לעשר שנין ולבתר דאכלה ג' שנין אמר ליה אי מזבנת לי מוטב ואם לא אכבוש שטר משכונא ואטעון לקוח הוא בידי:
נתנה הממשכן לבנו במתנה וחזר ועשה שטר מכירה לבעל המשכונא שטר המכירה אינו כלום והמעות שנתן יותר על המשכונא אינם אלא כמלוה על פה:
היכא שידוע שירד בתורת משכונא י"א שאין לו בה חזקה לעולם אפילו אם ידוע ששלמו ימי המשכונא והחזיק בה שלש שנים אחר כך וי"א שאם אכלה ג' שנים אחר שכלו ימי המשכונא יש לו חזקה ויש מי שאומר שאם העידו העדים ששדה זו משכונא אצלו ואינם יודעים לכמה שנים אפי' החזיק בה כמה שנים אין לו חזקה ואם העידו שמשכנה אצלו סתם ואכלה ג' שנים משנה ראשונה ואילך יש לו חזקה דסתם משכונא שתא:
ראובן שירד לתוך שדה שמעון בתורת משכונא והיה לראובן אצל שמעון עוד תביעה אחרת על פה ואינו יכול להוציאה מידו וכלו ימי המשכונא ורוצה לעכב השדה ולאכול פירותיו עד כדי התביעה שיש לו אצל שמעון ולהחזירו לו אח"כ אם ידוע לנו שירד לה בתורת משכונא אינו נאמן אפי' אם החזיק בה ג' שנים אלא צריך להחזירה מיד כיון שכלו ימי המשכונא ואם אינו ידוע נאמן על תביעתו האחרת במיגו שהיה יכול לכבוש שטר המשכונא ולטעון לקוח הוא בידי ובשבועה ודוקא שאכל כבר הפירות כדי התביעה שטוען עליו אבל אם בא לתובעו קודם שיאכל הפירות אינו נאמן לעכב הקרקע בידו:
ואם אינו ידוע שירד בתורת משכונא אלא שיצא עליה קול בכך אם יצא הקול קודם שהחזיק בה אינו נאמן לטעון לקוחה היא בידי ואם יצא הקול לאחר שהחזיק בה ג' שנים אם היה טוען לקוחה היא בידי הי' נאמן אבל אם טען יש לי עליו תביעה אחרת ורוצה לעכב הקרקע עד שיאכל כדי התביעה במגו שהיה יכול לטעון לקוח הוא בידי אינו נאמן שהורע כח המגו כיון שיצא קול שירד בתורת משכונא לפיכך לא היה חפץ לטעון לקוח הוא בידי:
כמו שהדין בין ראובן ושמעון כן הדין בינו ובין יורשי שמעון אם מת שמעון ובא לטעון כנגד יורשיו שאם הוא בענין שיכול לטעון לקוח הוא בידי נאמן גם על הפירות שאכל עד כדי התביעה ואם אין יכול לטעון לקוח הוא בידי א"נ גם על התביעה האחרת אלא שבזה יש מי שאומר שיש ביניהם שהאב משביעו בטענת ברי בין בעיקר טענה שהיא התביעה האחרת שיש לו עליו בין בטענת מיגו שהיא לקוחה בידו אבל כנגד היתומים שאין להם טענת ברי נוטל בלא שבועה ויש מי שאומר דכל מאי דמצי אבוהון למיטען ולהשביע טענינן להו ליתמי אפי' בשמא:
ירד לתוכה בתורת משכונא ואכלה ג' שנים ואין עדים שבא לידו בתורת משכונא ואומר שעדיין יש לו להחזיק בתורת משכונא ב' שנים נאמן במיגו דלקוחה הוא בידי אפי' אם טוען המלוה שטר משכונא היה לי ואבד:
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(סעיף א' אלא קול בעלמא) סמ"ע פי' והוא מודה שמשכן תחלה אצלו:
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
מי שירד כו'. עיין בתשובת מהרא"ן ששון סי' קנ"ה באריכות ובתשו' מהרי"ט סי' קי"ב:
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
בעלמא. פירש הסמ"ע דאין הדבר מפורסם בבירור אלא קול בעלמא אבל המחזיק עצמו מודה שבתורת משכון בא לידו ואח"כ קנאו ועיין בתשו' מהר"א ששון סי' קנ"ה באריכות ובתשובת מהרי"ט סיי קי"ב ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' קנ"ה:
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
לשון הטור נלמד מעובדא דרבה בר שרשום ב"ב דף ל"ב ונזכר בסי' דלעיל סעיף כ'
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
מי שירד. עתוס' דב"ב לג א' ד"ה אכבשיה כו':
- הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ש"ך ס"ק ג') לאו דוקא קרקע דזיל בתר טעמא כו'. נ"ב לפי הטעם שכתב הסמ"ע משום דהוי מגו להוציא שפיר יש לחלק דאף דפסקינן כרבה בארעא י"ל דהתם לא הוי להוציא אף דחזקת מרא קמיה עדיפא מטע' שכתב שם הרא"ש בחז"ה דין י"ג בזה"ל דכיון דאמר שטרא מעליא הוא זכה בקרקע כו' ואע"ג…
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
שאין לו בה חזקה לעולם. בתשובת לחם רב סי' ק"ס כ' שאם בתחלה ירד ברשות ויצא משם וחזר והחזיק בה דהוי חזקה ע"ש דר"ל דאפי' אם בשעה שיצא לא הי' ראוי לדירה אותו מקום מ"מ יציאה מקרי ועלתה לו חזקה וע"ש:
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ואם אין שם אלא קול בעלמא. פי' בין הבריות אין הדבר מפורסם בבירור אלא קול בעלמא. אבל המחזיק עצמו מודה ואומר שבתורת משכון בא לידו ושאח"כ קנאה ואם אומר שיש לו על בעל השדה עוד חוב מצד אחר דין זה כתב בסמוך ס"ה:
- נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Beurim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
כמלוה ע"פ הסמ"ע כתב דאם לא נעשה מחאת אונס רק עשה ערמה שנתן מתחלה לאיש אחר ואח"כ מכרה לזה ה"ל מלוה בשטר והט"ז השיג עליו ובתומים תמה דהא דמי למכר שאינו שלו דאם חזר וקנאו מבעלים דזוכה הלוקח ומטעם זה הוי ג"כ במלוה בשטר כמבואר בב"מ ונלענ"ד דלא דמי דשם הטעם דודאי…
- נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
כמלוה ע"פ ודוקא כשהמכר נעשה מחמת אונס כגון במעשה שהי' המבואר בסעיף א' דאמר לי' אכבוש לשטר משכנת' שהמכירה בטילה מחמת אונס של הלוקח וכן כשהמכר נעשה באיסור ריבית שלא ניתן לכתוב מצד האיסור שעשה הלוקח אבל אם בלא אונס הערים המוכר ונתן לבנו קודם המכירה המעות יש לו…
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
[שו"ע] י"א שאין לו בה. נ"ב ואפי' אם מיחה פ"א ואח"כ לא מיחה ואינו דומה לההי' דלעיל סי' קמ"ט ס' ט"ו בהגה בסופו. מהרח"ש: