שולחן ערוך, חושן משפט טו
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 15 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 15) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →איזה דין דנין תחלה ודין דין מרומה. ובו ה סעיפים: צריך הדיין שיקדים לדון הדין שבא לפניו תחלה אבל צריך להקדים דין של תלמיד חכם אפילו בא לבסוף וכן מצוה עליו להפך בזכותו מה שיכול: הגה ואם הת"ח בעצמו לפני הדיינים אפי' פתחו כבר בדין אחר דנין אותו תחלה שלא יתבטל מלמודו אבל אם קרובו בא לדין אם פתחו בדין אחר אינו צריך לפסוק ואם לאו צריכין לדון אותו תחילה משום כבוד החכם (ב"י בשם הריטב"א) :
היו לפניו דינים הרבה מקדימין דין היתום לדין האלמנה ודין האלמנה קודם לדין ת"ח ודין ת"ח קודם לדין עם הארץ ודין האשה קודם לדין האיש:
הדיין שבא לפניו דין שיודע שהוא מרומה לא יאמר אחתכנו ויהיה הקולר (פי' שלשלת העון) תלוי בצואר העדים כיצד יעשה ידרוש בו ויחקור הרבה בדרישה וחקירה של דיני נפשות: הגה ומ"מ אין דינו כדיני נפשות שאם אמר בא' מן החקירות אינו יודע שיתבטל העדות אלא ר"ל שיחקור בדין מרומה כל מה שאפשר (ריב"ש סי' רס"ו) אם נראה לו לפי דעתו שיש בו רמאות או שאין דעתו סומכת על דברי העדים אע"פ שאינו יכול לפסלן או שדעתו נוטה שבע"ד זה רמאי ובעל ערמה והשיא את העדים אע"פ שהם כשרים ולפי תומם העידו וזה הטעם או שנראה לו מכלל הדברים שיש שם דברים אחרים מסותרים ואינם רוצים לגלותם כל אלו הדברי' וכיוצא בהם אסור לו לחתוך אותו הדין אלא יסלק עצמו מדין זה וידוננו מי שלבו שלם בדבר והרי הדברים מסורים ללב וכשהיה רואה הרא"ש באומדנא דמוכח שהדין מרומה הי' כותב ונותן ביד הנתבע שאין לשום דיין להשתדל בדין זה:
במד"א שהתובע רמאי אבל כשהנתבע רמאי אין הדיין יכול להסתלק שלא ישתכר הרמאי ברמאותו אלא ידרוש ויחקור יפה לבטל רמאותו ואם נראה לו באומדנא דמוכח שהוא חייב יחייבנו אם הוא דיין מומחה ויחיד בדורו: הגה ובדרך זה יוכל הדיין לומר להנתבע ג"כ שלא יתן לו זמן עד שיעמיד ערבות כי אין לדיין באלו הדברים רק מה שעיניו רואות (מהרי"ק שורש י"ד) ויכול אפילו להשביע במקום שאינו חייב שבועה מצד הדין אם עושה כדי לברר האמת (שם שורש קפ"ז) :
יש לדיין לדון דיני ממונות ע"פ הדברים שדעתו נוטה להם שהם אמת והדבר חזק בלבו שהוא כך אע"פ שאין שם ראיה ברורה ומשרבו בתי דינים שאינם הגונים ובעלי בינה הסכימו שלא יהפכו שבועה אלא בראיה ברורה ולא יפגמו שטר ויפסידו חזקתו על פי עדות אשה או קרוב אע"פ שדעתו סומכת על דבריהם וכן אין מוציאים מהיתומים אלא בראיה ברורה לא בדעת הדיין ולא באומדן המת או הטוען ואעפ"כ אם העיד אדם נאמן בדבר מכל הדברים ונטתה דעת הדיין שאמת הוא אומר ממתין בדין ואינו דוחה עדותו ונושא ונותן עם בעלי דינים עד שיודו לדברי העד ודורש וחוקר עד שיתברר הדבר או יעשו פשרה או יסתלק מן הדין כמו שנתבאר : הגה ואם נראה לב"ד שאחד גוזל חבירו ולא יוכלו להוציאו ממנו בדין יכולין לגזור על שאר בני אדם שלא ישאו ויתנו עמו ואם היא אשה שלא תנשא לאיש ולא יעסקו בשידוכיה עד שתוציא מידה שאינה שלה (פסקי מהרא"י סי' ר"ס) וע"ל סי' שנ"ח סעיף ה' :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ס"א בהג"ה) אבל אם קרובו בא לדין וכו' הריטב"א למד דין זה מפ' בתרא דכתובות דק"ט והביאו הב"י ויש להקשות כיון דחזינן דנסתתם טענות בעל דין ממילא לאו שפיר עביד והיאך אנן למידין ממנו ואמאי כתב רמ"א להלכה דמהני כבוד קרובו לתלמיד חכם ונראה לפרש דהוקשה לריטב"א כיון…
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
להפך בזכותו כו' ונראה דאין לת"ח בזמנינו דין זה כ"כ הסמ"ע ס"ק ה' [ד'] והב"ח לא כ"כ (הג"ה וע"ל ס"ס א' מ"ש בשם תשובת ר"י מטראני ולדבריו שם משמע שיש בזמן הזה דין ת"ח לענין זה מכח כ"ש דליטר' דדהבא וכדמוכח מהסמ"ע בעצמו דאם הי' דין ת"ח בזמן הזה לענין ליטרא דדהבא כ"ש…
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
שבא. נרא' דלאו בביאה לב"ד תליא מילתא אלא משעה שהעמיד עצמו לפני הדיין והדיין הכין עצמו לשמוע טענתו זהו נקרא בא לפניו תחלה. סמ"ע:
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) ל' הטור ממימרא דריש לקיש וכדמפרש בגמ' שם וכדפרש"י סנהד' ד"ח ע"א
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(ליקוט) צריך כו'. והשמיט מש"ש א"נ לשודא דדיינא כמ"ש תוס' בכתובות צ"ד ב' בד"ה אימיה כו' וכמ"ש בסי' ר"מ ס"ג בהגה וכמש"ל (ע"כ):
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעיף ב' היו לפניו דינים הרבה וכו' נ"ב. הנה הטור הביא בשם הרמב"ם דאלמנה קודם לת"ח. ותמהו עליו דבש"ס פ"ב דכתובות מוכח כן לדין יתום ת"ח קודם וכבר הקשה כן הד"מ ע"ש ובמפורשים ולדעתי נראה דא"ש בפשיטות דע"כ אין חיוב להקדים דין יתום רק באם התובע הוי יתום דאז כיון…
- הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(סי' ט"ו ש"ך סק"א ) והב"ח לא כ"כ כו'. נ"ב גם בשו"ת כנסת יחזקאל סי' צד מחליט דדין צורבא מדרבנן נוהג גם כעת ויעו"ש מה שמסיים מדין מנהג לחלק בין דבעינן תופס:
- כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט Kessef HaKodashim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעיף א' (שבא לפניו תחלה) קדימת משפט שבא ראשון נדחה מפני משפט שלום בין זוג בבחי' מש"ה בנו ערים לטפכם והדר גדרות לצאנכם. גם שהם משפטים נפרדים. ואם נחיצת בעלי המשפטים שוה זל"ז יש להקדים בין הזוג אם כבר שמעו ב' המשפטים. וכשבאו ב' המשפטים לפני הדיינים בשוה פשיטא…
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
של ת"ח. וה"ה שלוחו של ת"ח צריך להקדים ב"ח:
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
לדון הדין שבא לפניו כו' נרא' דלא בביאה לב"ד תחילה תליא מילתא אלא משעה שהעמיד עצמו לפני הדיין והדיין הכין את עצמו לשמוע טענתו זהו נקרא בא לפניו תחילה והוא קודם להבא מאוחר ממנו לפני הדיין ועד"ר דכתבתי ראייה לזה מדברי הריטב"א וק"ל:
- נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Beurim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אבל אם קרובו וכו'. עיין תומים שהקשה דהא בשבועות אמרי' שלח ר"י לר"נ עולא ברי' דרב עלאי וכו' וא"כ הרי היה אביו ת"ח ואין לך קרוב יותר מאביו וכו' ע"ש: ולפענ"ד לק"מ דדוקא כשקרובו הוא בחיים ואיכא כבוד קרובו אבל אחר מיתת קרובו לא שייך כבוד תורה דאין סברא דכשיב' אחד…
- נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
לפניו תחלה. פי' שעמד לפני הדיין תחלה והדיין הכין עצמו לשמוע הטענות סמ"ע:
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.