שולחן ערוך, חושן משפט יג
Shulchan Aruch Choshen Mishpat 13 (Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 13) · שולחן ערוך, חושן משפט · free full Hebrew text
Open in the reader →כיצד בוררים הדיינים כשאין בעלי דינין מסכימין יחד. ובו ז סעיפים: א' מבעלי דינים שאמר איש פלוני ידון לי ואמר בעל דינו פלוני ידון לי הרי אלו שני דיינים שברר זה א' וזה א' בוררים להם דיין שלישי וא"צ שיהי' הדיין השלישי ברצון הבעלי דינים ושלשתם דנים אותם שמתוך כך יצא הדין לאמתו אפילו (לא) הי' הא' שבירר בעל הדין חכם גדול וסמוך אינו יכול לכוף את בעל דינו שידון אצל זה אלא גם הוא בורר מי שירצה: הגה שמתוך שזה בורר לו א' וזה בורר לו א' הבעלי דינים צייתין להם וגם הדיינים כל אחד מהפך בזכות אותו שברר אותו בכל מה שאפשר מצד הדין והג' שומע טענות שניהם ופוסקים האמת (טור) אם אינם יכולים להשוות עצמם לברור להם שלישי מנהיגי העיר יתנו להם ג' ואם אין מנהיגים בעיר ילך התובע לפני ג' ויכופו הנתבע לדון לפניהם וכן אם הנתבע מערים לברור דיין שאינו הגון כדי לשבת אצל דיין הגון כופין אותו לדון לפני ג' כמו שנתבאר לעיל סי' ג' או שיברור דיין הגון (טור) ואם השנים הבוררים יכולים להשוות עצמן י"א דא"צ לברור שלישי (מהרי"ו סי' י"א) וי"א דאם הנתבע אומר שהוא יברור שנים והתובע ג"כ שנים והם יבררו חמישי הרשות בידו דכל זמן שהדיינים רבים יותר יוצא הדין לאמתו (רמב"ן בפירושו לתורה) :
כותבים פלוני בירר את פלוני ופלוני בירר את פלוני וכל זמן שלא כתבו יכולין לחזור בהם ומשכתבו אין יכולין לחזור בהם לפיכך אין כותבין אלא מדעת שניהם ושניהם נותנים שכר הסופר: הגה וה"ה אם קנו מידו (נ"י פ"ק דב"מ) וי"א דמשטענו בפניהם אינם יכולים לחזור אף ע"פ שלא כתבו (שם בשם הירושלמי) ונ"ל דבמקום שאין דרך לכתוב פלוני בירר פלוני וכו' משטענו בפניהם א"י לחזור לכ"ע וכ"מ שא"י לחזור לא יוכל ג"כ לומר שיוסיפו הדיינים (ר"י נט"ו ח"ג) :
אין כופין את האדם שיתן טענותיו בכתב ואין לדיין לקבל טענות בכתב אלא ישמעו טענותיהם מפיהם ויצוו לסופר לכותבם ולא יכתבו אלא מדעת שניהם ושניהם נותנים שכר הסופר: ( מיהו אם ב' בעלי דינים רוצים לטעון בכתב הרשות בידן וכל מה שכותבין אינן יכולים לחזור בהן) (נ"י פ' גט פשוט) (ע' לקמן סוף סימן פ'):
אם בא לפסול דיין שבירר חבירו בגזלנות או בפיסול משפחה אין שומעין לו אפי' ע"א מעיד כדבריו:
אם בירר הנתבע דיין היודע עדות לתובע דוחקים אותו לברור דיין אחר:
אם הוצרכו הדיינים לשאול דבר מב"ד הגדול כותבין ושולחין וב"ד הגדול מודיעים להם דעתם והם דנין אותם דליכא למימר שיפסקו בית דין הגדול עליהם את הדין דהא בעינן שיהיו בעלי הדין עומדים לפני הדיינים: (ויכולים לשאול למי שירצו הברורים ואין צריכים דעת בעלי דינים בזה) (הגהות אשירי בד"מ בשם א"ז) :
אם ביררו להם עשרה אנשים שידונו להם בין בדין בין בפשרה ושאם לא יסכימו לדעת אחת ילכו אחר הרוב ונסתלק א' מהם ואינו אומר דעתו או שאומר איני יודע אפי' הסכימו התשעה כולם לדעת אחת אינו כלום: (ועיין לקמן סי' י"ח סעיף א') :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט Taz on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
(בש"ע ס"א בהג"ה) יכולים להשוות עצמם כו' למד זה מדברי מהר"ן סי' י"א והמעיין שם יראה דל"ד להכא דהתם אבי תרי נחית מעיקרא. וכן במהרי"ק שורש נ"ז משמע כן דוקא אבל אם אמר ליה סתם אתה תהיה בורר שלי לא היה בדעתו שישבו שני הבוררים בלא שלישי דגם לבע"ד ניחא ליה שיהיו…
- שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט Shach on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
אחד מבעלי דינים כו' עיין ב"ח שדקדק מלשון הטור דאם נתרצו בפשר' וזבל"א וזבל"א אין הדייני' יכולים לברור להם ג' בלא דעת הבעלי דינים וע"ש ועיין בתוספות י"ט רפ"ג מסנהדרין עיין בתשו' מהר"י לבית לוי סי' ל"ט:
- באר היטב חשן משפט Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
ברצון. כתב הסמ"ע אף שכבר כתב המחבר כמה פעמים דג' הדיוטות או יחיד מומח' דן את האדם בע"כ ולא כתב דלכתחל' זבל"א כו' נרא' דכאן ה"ק דמיד שכל א' בורר לו דיין א' וכתבו כ"א בורר שלו הן בוררין מעצמן שלישי בע"כ ודנין וז"ש הרי אלו שני דיינים כו' וקאי אמ"ש בוררין להם…
- באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א) ל' הרמב"ם פ"ז מה' סנה' כנוסחת הסמ"ג ושכן מצא הכ"מ בספר ישן ממשנה דף כ"ג ע"א וכחכמים
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט Biur HaGra on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
וא"צ שיהי'. גמ' שם ודע' הדייני' כ"ע כו':
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
סעיף א' בהג"ה. נ"ב נראה לי דאם הבעל יש לו קטטות עם אשתו אף אם תחלה הוא דר במקום שאשתו שם ואח"כ נסע ע"י קטטה למקום אחר אז מוכרחת האשה לילך אחרי הבעל לעמוד עמו לדין כיון דק"ל דיכול הבעל לכוף את אשתו ולילך אחריו למקום שהוא רוצה. א"כ אם לגמרי יכול להוציא' למקום…
- קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט Ketzot HaChoshen on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
דהא בעינן. ולקמן ס"ס י"ח פסק בדיני ממונות פוסקין שלא בפני בע"ד. ולכן מחלק בסמ"ע דהתם כבר טענו לפניו וכבר עמדו לפני הדיינם. ובב"ח הקשה לפי טעמא דהרשב"א דלא גלי קרא רק בד"נ לא בד"מ אם כן אין לחלק אלא בין דיעבד ולכתחלה. ובש"ך העלה כדברי הסמ"ע דאין חילוק בין ד"נ…
- מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט Me'irat Einayim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
א' מבע"ד כו' הכ"מ כ' אל' הרמב"ם זה דלכך כ' מבע"ד שאמר כו' כלומר אם אירע הדבר שאמר כן אזי שומעין לשניהן ושני הבוררים בוררים להם שלישי והוא טוב דבכן יצא הדין לאמיתו וכן הוא ל' הגמ' ר"פ ז"ב ה"ק כשזה בורר לו אחד וזבל"א אז יצא הדין לאמתו כלומר דהמשנה לא קתני בחיוב…
- נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
וא"צ שיהיה הדיין. וזה בדין תורה אבל בפשרה צריך שיהיה גם השלישי ברצוי הבע"ד. ש"ך:
- פתחי תשובה על שולחן ערוך חושן משפט Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
הרי אלו שני דיינים כו'. בגליון ש"ע דהגאון רע"ק איגר זצ"ל. נ"ב ואם ב' הדיינים שנבררו הם קרובים זל"ז יד הנתבע על העליונה ויכול להכריח להתובע לברור לי אחר. תשו' רמ"א סי' ק"ד עכ"ל וע' בגליון המשניות ר"פ זה בורר בתוס' רע"ק אות ה' הביא שם ג"כ תשו' רמ"א הנ"ל קצת…
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Choshen Mishpat
[שו"ע] הרי עלי שני דיינים. נ"ב ואם שני הדיינים שנבחרו קרובי' זה לזה יד הנתבע על העליונה ויכול להכריח התובע לברור לו אחר תשובת רמ"א סי' ק"ד: