שומר אמונים יט

מציאות הספירות (זולת אם ירצה להתעקש ולגלות פנים בתורה שלא כהלכה ודרך רז"ל בתלמוד) והיא ראיה מכרחת מציאות הספירות מפאת התורה ומצד החקירה הם מוכרחות מכמה סיבות ראשונה כי איך יתכן ויקובל בלב איש חכם ונבון שהאלוה ית"ש ברא העוה"ז לבד. דהיינו ממרכז הארץ עד הגלגל העשירי ושעליו הוא נצב ומניע אותו. כי הגם שהעוה"ז ומלואה דבר גדול הוא לנגד עינינו. הלא לצורך גדולתו ויכולתו הבב"ת אינו חשוב לכלום ואם מהפעולות יודעו הכחות ושלימות הפעולה יורה על שלימות הפועל ואם תהיה גרועה וחסרה יורה על חסרון וגריעות הפועל כמפורסם. איכה נאמר א"כ שהא"ס הב"בת צמצם כחו והשפיל עצמו לברוא העוה"ז החומרי מבלעדי אמצעות הספירות. וגם איך יצוייר שהנמצאים הגשמיים הרחוקים ממנו תכלית הריחוק יוכלו לקבל כח ושפע הנהגתו הפשוטה זולת באמצעות הספירות. הסתכל היטב בכל זה שאלתיאל אחי ותראה שמוכרח לומר דלמעלה מהגלגלים יש עולם אחר או עולמות אחרות כמו שאודיעם

ויתר על כן לא ימנע מהחלוקה אם יש יכולת בבורא לברוא עולם אחר רוחני ומעולה יותר מזה העולם או אין כח בידו לעשותו. א"ת שאין כח בבורא לברוא כ"א העוה"ז לבד. אתה מחסר שלימותו וכחו הב"בת בהגביל אותו בפעולה גרועה גשמית וזה לא יעלה בדעת אנוש וא"ת דיכול הוא לברוא עולם אחר רוחני ומשובח מזה העולם אלא שלא רצה לברוא כי אם זה העולם הגשמי א"כ שאתה מודה שיכול הוא לברוא עולם אחר רוחני משובח מוכרח אתה לומר שכן עשה ושברא אותו שהרי כל החכמים הסכימו דתכלית הבריאה היתה כדי להיטיב לזולתו כי הוא הטוב הגמור ומטבע הטוב להטיב ואם כן הוא יכול להטיב באופן יותר נאות ממה שהוא העוה"ז ולא עשה כן נמצא דאינו טוב גמור ושלם שהרי מונע הטוב ומקמץ ידו מלהטיב כל מה שיכול להטיב וחלילה לאל מזה החסרון. הרי לך מופת חותך להכריח דלמעלה מזה העולם הגשמי יש עולם אחר רוחני ומשובח מזה העולם, ועליו עולם אחד יותר חשוב ונעלם במדרגות מעלול תחתון אל עלול עליון עד אשר נעמוד בעלול הראשון שהמציא הבורא והוא הכתר עליון ונגזור שהוא מצוי אחד שלם בתכלית השלימות שאפשר להיות בעלול כי לפי שהא"ס הוא שלם ופשוט. והוא הטוב הגמור אשר חפצו ורצונו להיטיב. לכן האציל את עלולו הראשון בשלם שבפנים. עד שא"א להיות עלול אחר שלם וגדול ממנו וזהו שכתב הראב"ד בהקדמת פירושו לס"י וז"ל עלת העלות יתחייב ממנו כתר עליון שכל פשוט בתכלית הפשיטות עד שאין בינו ובין עלתו דבר רק שזה עלה וזה עלול עכ"ל הרי דכתר עליון שהוא המחודש הראשון הוא פשוט בתכלית הפשיטות אלא שאינו שוה לו כי הא"ס הוא עלתו

ומעתה כיון שהעלול הראשון שפעל והאציל הא"ס הוא פשוט ושלם כל מה שאפשר להיות הנה בינו לבין העולם החומרי הלזה יש מרחק והבדל גדול מאד ולכן הוכרחו שאר הנמצאים שביניהם שהם ד' עולמות אבי"ע היורדים ומשתלשלים זה מזה בכח הא"ס מדרגה אחר מדרגה ועולם אחר עולם עד הגלגלים והיסודות הגשמיים ועד הנקודה האמצעית שבטבור הארץ. נמצא תכונת העולם ומדרגותיו על מציאות וסדר שלם ומשובח לא יחסר כל בו וידיעת כל אלו הנמצאים ומדרגותם ואופן השתלשלותם וקיומם ועמידתם. הוא פרטות כל חכמת הקבלה

שאלתיאל ומדוע לא האציל את כתר עליון שיהיה שוה לו ממש. כיון שהא"ס הוא הטוב והמטיב בעין יפה ואין כילות וצרות עין לפניו

יהוידע מפני שהוא מהנמנע שהאלוה יעשה אחר כמותו. ולא מפני חסרון כח הא"ס רק מפני היות הכתר עליון עלול שקדם אליו ההעדר ולכן לא יסבול עניינו להדמות אל עילתו כי איך ישתוה האפשרי אל מחוייב המציאות ואף שהמאציל יטיבהו כל טובה א"א לו לנאצל שהוא הכתר עליון לקבל טובה ושלימות מהא"ס עד שיהיה שוה לו ממש. אלא מוכרח שירד מאת פני אדוניו ושלמותו הבב"ת. בערך ההבדל שיש בין העילה לעלול וכמו שהאריך בזה הפרדס ש"ב פ"ז. וס' אלימה עין כל ח"ב פ"ה ע"ש

שאלתיאל עדיין יקשה דאם הא"ס חפץ להיטיב ובכחו הבב"ת יכול לעשותו עלולו דומה לו ממש. ולא עשה כן מפני שהנאצל העלול לא יסבול היותו שוה לו א"כ נמצא שהוא נמנע לא"ס שיפעל כל מה שירצה כי תכונת העלול הנאצל יעכבנו במה שאינו יכול לקבל כל מה שעילתו היה רוצה להשפיע בו ולהמציאו בב"ת כמוהו. וזה הוא חסרון אצלו ית"ש

יהוידע מה שהוא נמנע לעלול אינו חסרון בחק הא"ס אם לא יפעלנו. וכיון שהוא נמנע לעלול שיהיה שוה לו שהרי אי אפשר אל העלול לסבול שני הפכים שיהיה עלול ובלתי עלול דהיינו עלול כיון שקדם לו ההעדר ובלתי עלול אם הוא שוה לו לכן אינו חסרון אצלו אם לא יעשנו ככה