שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:פג

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג השנון מוה' מנחם מענדל מו"ץ בפענשניזין נ"י:

מכתבו הגיעני היום ואני יושב פה קרית חוצות לעסוק ברפואות ומחוסר ספרים וע"כ לא אוכל להאריך. השאלה הראשונה אלמנה אחת שכרה מאיש אחד מקום מושב לחניותה שתעמוד בחוץ סמוך לכותלי' למכור סחורתה ובלילה תניח את חניותה עם הסחורה בביתו והקדימה לו השכר בעד שנה וישבה אצלו לערך שלשה חדשים ואח"כ נשרף העיר ר"ל ותבעה האלמנה שיחזיר לה העודף ושינכה לה מה שישבה ולא רצה ואמר לה כשיבנה את ביתו תשב אצלו ושתקה האלמנה ואח"כ כשבנה את ביתו תבעה לו המעות העודף או שיתן לה המקום מושבה ורצה ליתן לה מקום מושבה רק אשת הבעה"ב לא נתרצית ואמרה לאלמנה שלא תניח את חניותה בלילה בבית ע"כ ת"ד השאלה. לפענ"ד הדין עם המורה וכל שנתרצית א"י לחזור בה וכל מה שהאריך מעלתו בזה אינו ענין לנדון זה דודאי במקום אחר א"י ליתן לו דזה יכול לומר בזה אני רוצה וכמו בספינה זו דא"י ליתן לו אחרת אבל אם חזר ובנאו והיא כבר נתרצית כבר מחלה ובודאי א"צ להחזיר לה השכירות כיון שנתרצית ובלבד שתעמוד החנות בביתה כמו שהי' וז"פ וברור וא"צ אריכות דברים. ומ"ש על החוות דעת סימן צ"ה יפה כתב וגם אני כתבתי בחידושי דאין דבריו נכונים וגם ראייתו משלמים כתבתי לדחות דלא מקרי ממעט באכילה כמ"ש הכ"מ פי"ב ממעשה הקרבנות דממעט בקצת אינו מקרי מיעוט ועיין בצל"ח פסחים דף י"ג והארכתי בזה בתשובה ואכ"מ. ומ"ש על הפרי מגדים סימן צ"ד. הנה אף שהסברא נראה מ"מ יש להחמיר כמ"ש הפרי מגדים דהרי נשאר מעט מים בהגרופין והטעמי' פוגעים זה בזה. ומ"ש על הלבוש הנה אינו לפני לעיין בזה ומפני כי הוא סמוך לשבת ע"כ דברי מעטים: