שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:רכט

שלום להרבני המופלג מוה' יעקב גרינבערג נ"י:

מכתבו הגיעני עש"ק העבר והנה בדבר שאלתו על דבר הנהוג ליתן עופות לערל לסרסם ע"י הערמה שמוכרין העופות לערל ואומרים לו שיתנם לערל אחר לסרסם ואח"כ קונין בחזרה ובזה אינו חושש עוד משום אמירה לעכו"ם דנכרי דנפשי' עביד אם לאיסור לפ"ע אין לו חשש כי הערל נותנם לערל אחר ואלפני דלפני לא חיישינן ושאל את פי המורה מאי נ"מ מן הערמה זו להערמה המבוארת בש"ס לאיסור הלין תורי דגנבין ארמאה והשיב לו המורה כי בגניבה הגוף של היהודי והכא במכירה הגוף נעשה של עכו"ם. יפה השיב לו המורה דשאני מכירה דקנה ליה קנין הגוף. ומ"ש מעלתו דגם בגניבה ע"י שינוי מעשה קנה ליה הגנב ואינו מחוייב להחזיר רק הדמים. לק"מ דכל דצריך להחזיר דמים עכ"פ אין כאן קנין הגוף בהחלט וכן מבואר ברשב"א הובא בב"י חו"מ סימן שנ"ג ע"ש כיון דבעי לאהדורי דמים לא קרינן בי' לכם ואף דדבריו תמוהים כמ"ש בכפת תמרים בשם גד"ת ובשם ס' דורש משפט עיין קצה"ח סימן שנ"ג מ"ש בזה וגם לפי מה שפירש אבי מורי הרב הגאון נ"י דהכוונה שאם נותן דמים צריך להחזיר גוף החפץ וכן מצאתי בשער המלך הלכות גניבה שכתב כן והארכתי בזה בתשובה א"כ עכ"פ לא מקרי קנין הגוף ממש. וגם נראה דבמכירה דאין הגוי מחויב להחזיר ולמכור אף שמוכר לנו אח"כ אבל אינו חייב ושפיר לא אכפת לן. וגם נראה כיון דהוה לפני דלפני ואינו רק איסור דרבנן לכ"ע שוב מותר הערמה כמבואר בשבת קל"ט ועיין בבכ"ש לענין מכירת הבהמות בפסח דהוה הערמה בדרבנן ועיין בחיבורי יד שאול סימן רכ"ג: