שיטה מקובצת על ברכות מו.
Shita Mekubetzet on Brachos 46a:9 (Shita Mekubetzet on Berakhot 46a:9) · שיטה מקובצת על ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →הכי גרסינן נימא כתנאי שנים או שלשה מברכין ברכת המזון ותניא אידך שלשה או ארבעה - [והוא הדין שנים דעדיפי ואמאי נמעטיה] אלא ודאי הכי תניא אלא דבגמרא לא מייתי מינה אלא במאי דפליגי אאידך מתניתא ומאי דטפי עלה. ואף על גב דאייתי שלושה טעמא משום דאי תני ארבעה לחוד הוה משמע לעיכובא והשתא דתנא שלושה או ארבעה ממילא משתמע אידך דהא ארבעה לאו דוקא. והנכון בפירוש האי שמועה כמו שפירש הרב אלפסי ז"ל בהלכותיו דבגברי קאמר וכדדייק בירושלמי בפירוש. והכי פירושו דתנא קמא סבירא ליה דברכת המזון שלש ברכות. הילכך שנים ושלושה שאכלו ואין אחד מהם יודע לברך ברכת המזון כולה אלא אחד יודע ברכה ראשונה והשני יודע לברך ברכה שניה ושלישית ואינו יודע הברכה הראשונה או ששלשתן יודעין כל אחד ואחד ברכה אחת שהוא יודע ונמצאת ברכת המזון עולה משנים מהן או משלשתן. הילכך פעמים שנים מברכין אותה פעמים שלושה. אבל ארבעה לא דכיון דברכת המזון אינה אלא שלש אם אין יודע ברכה אחת מהן אלא בין שנים אין מברכין אותה שאין מחלקין ברכה אחת בין שני האנשים ועיכובא נמי הוא ומשום הכי ארבעה לא. ואידך תנא סבר דברכת המזון ארבע ברכות ומחלקין אותה לשלושה אנשים אחד מהם שתים ברכות והשנים כל אחד מהם אחת או לארבעה אנשים כל אחד אחת. והוא הדין נמי דתני שנים כל אחד שתים או האחד שלושה והשני אחת אלא דלא מייתי הכא אלא מאי דאתי לטפויי אאידך:
סברוה דכולי עלמא הטוב והמטיב לאו דאורייתא - ולא חשיב לה חד מינייהו כיון דלא דאורייתא:
מאי לאו בהא קא מיפלגי דמאן דאמר שנים או שלושה ותו לא קסבר עד הזן - כלומר דקסבר ברכת הזימון עד הזן. הילכך הוו להו ברכת המזון שלש ברכות ותו לא. ברכת זימון והזן חדא ברכה דחדא ברכה חשבינן לה וברכת הארץ הא תרתי ובונה ירושלים תלת ולהכי מברכין אותה שלושה אנשים ולא ארבעה משום דלעולם ברכת הזימון והזן כחדא ברכה חשבינן לה ואין מחלקין אותה בין שני אנשים. ואי ליכא חד דידע לה כולה דהיינו נברך והזן אלא בין שנים לא נפקי ידי זימון ולא מברכי נברך כלל אלא אחד מברך מהזן ואחד ברכת הארץ ואחד בונה ירושלים. ואין מזמנין עד שידע אחד מהן נברך והזן דכולה חדא ברכה היא ואין מחלקין לה לשנים דאין מחלקין ברכה אחת לשני אנשים. ומיהו לאו לעכובא דברכת הזן קאמרינן דהא ליכא למימר. דברכת הזן ודאי לאו בנברך תליא דהא יחיד מברך אותה. אלא לומר דנברך תליא בברכת הזן דאינה ברכה לעצמה אלא תוספת היא להזן ואין לחלק אותה ממנה כדי לברך אותה בפני עצמה:
ומאן דאמר שלושה וארבעה קסבר דברכת זימון עד נברך - ונברך בכלל וסבר דנברך ברכה בפני עצמה ומחלקין אותה מן הזן ואומרה אדם אחד. וכיון דכן הוו להו ברכת המזון ארבע ברכות ומחלקין אותן לארבעה אנשים כל אחד מברך אחת: