שיטה מקובצת על בבא בתרא צה

ולמאן דדייק מרב זביד קשיא ברייתא ואם תאמר ולישני ליה דמאי כולו יפה מקבל עליו עשר קוססות כדשני ליה לעיל. יש לומר דלעיל דאכתי לא ידעינן לדרב זביד הוה מצינן לשנויי הכי אבל השתא דאייתינן לדרב זביד ותני כולו יפה בדוקא מסתברא דתנא דברייתא נמי בדוקא תני ליה. ואם תאמר ולמאן דדייק מרב זביד וסבירא ליה במרתף סתם כיון דלא הוא ליה למקפה מקבל עליו מתניתין נמי כהאי גוונא משכחת לה ואם כן היכי תני רב זביד זהו אוצר ששנו חכמים כלומר בדאמר ליה זה ואמר ליה למקפה והא אף בדלא אמר ליה למקפה נמי משכחת לה ובדלא אמר זה. יש לומר דאין הכי נמי דלאו זה דוקא קאמר אלא אף זה הוא אוצר ששנו חכמים כלומר דאף באמר ליה למקפה משכחת לה לדינא דמתניתין אבל הוא הדין דבמרתף סתם נמי משכחת לה. וכך הם דברי הריא"ף ז"ל בהלכות. ולענין הלכה במרתף של יין סתם ולא אמר ליה למקפה כיון דפליגי בה רב אחא ורבינא ובכל דוכתא רבינא לקולא וקיימא לן כוותיה וקולא דממונא היינו אצל הנתבע נקטינן דמקבל עליה עשר קוססות למאה דמסתמא מוכר הוא הנתבע ומיהו אף על פי שלא פרע עדיין לוקח המעות מקבל עליו עשר קוססות. וכתב רשב"ם ז"ל דמרתף זה ואמר ליה למקפה הוי דינא כמרתף זה של יין ואמר ליה למקפה אני מוכר לך נותן לו יין הנמכר בחנות דוקא. ובדלא אמר ליה למקפה סיפא נמי דמרתף זה אני מוכר אפילו כולו חומץ הגיעו דוקא בדלא אמר ליה למקפה. הלכך נקטינן דכל היכא דאמר ליה מרתף של יין ולמקפה נותן לו יין שכולו יפה אמר ליה מרתף של יין ולא אמר ליה למקפה אי נמי מרתף זה של יין ואמר ליה למקפה או מרתף זה למקפה ולא הזכיר של יין בכלהו הני תלתא נותן לו יין שכולו יפה ומקבל עליו עשר קוססות למאה ומשכחת לה למתניתין בכל חד מהנך תלת. אמר ליה מרתף זה של יין ולא אמר ליה למקפה נותן לו יין הנמכר בחנות. אמר ליה מרתף זה ולא אמר ליה למקפה אפילו כולו חומץ הגיעו. וזה כללו של מרתף. וכך הם דברי הרמב"ם בפרק י"ז מהלכות מכירה אלא שלא פירש במרתף זה למקפה כלום. הר"ן ז"ל.