שיטה מקובצת על בבא בתרא קח.

האב את הבנים והבנים את האב נוחלין ומנחילין. איכא למידק כיון דתנא האב את הבנים נוחלין ומנחילין למה לי למתני תו הבנים את האב. ואם תאמר לאשמועינן בנים ולא בנות ולקדם וכדדייקינן מיניה בגמרא והא סיפא קתני ובני אחות ודייקינן נמי בני אחות ולא בנות אחות לקדם וכדאיתא נמי בגמרא אלא כל היכא דקתני בנים בנים ולא בנות לקדם ואכתי והבנים את האב למה לי. ויש לומר דמייתורא דהבנים את האב שמעינן לכולהו הא אלו לא תנא ברישא והבנים את האב לא שמעינן מידי לקדם בין בהבנים את האב בין בבני אחות. עוד יש לומר דהכא אצטריך דכיון דתנא האב את הבנים נוחלים והתם בן ובת כי הדדי נינהו שהאב יורש את הבת כמו שהוא יורש את הבן ואף על גב דירושת האב בנכסי הבת אינה בכתוב דאיש כי ימות כתיב מכל מקום פשיטא ומקל וחומר דבן אתיא ומה האב בנכסי הבן יורש שאין שבח נעוריו לאב בנכסי הבת ששבח נעוריה לאביה לא כל שכן וכיון שכן הייתי אומר כשם שנוחלין שוים בין בבן בין בבת וכי הדדי נינהו לפיכך אצטריך לאשמועינן הבנים את האב ולא בנות ולקדם. והאחין מן האב נוחלין ומנחילין. ואם תאמר ואמאי לא תנא נמי ואחי האב. יש לומר כל דכתיבי בהדיא בקרא לא תנא הכא. ואם תאמר אם כן למה לי למתני האחין מן האב והא אחין בהדיא כתיבי ונתתם את נחלתו לאחיו. יש לומר דבקרא לא כתיב בהדיא מן האב ולא שמעינן בהדיא מינה אם מן האב או מן האם ואף על גב דמכל מקום ממשפחתו כתיב ומשפחת אם אינה קרויה משפחה אבל ההוא דדרשינן הכי מדכתיב משפחותם לבית אבותם אבל בהדיא לא כתיב. ועוד דאצטריכין למשקל בה ולמטרי ומשפחת אם אינה קרויה משפחה והא כתיב וכל דלא כתיב בהדיא תנא תנא הכא.

גמרא: חדא אתחולי בפורענותא לא מתחילינן. אף על גב דהבנים את האב נמי הוי פורענות במנחילין מכל מקום רישא הוי נוחלין והיינו ברכה כדפירש בקונטרס. תוספי הרא"ש ז"ל.

ומאי דרשא דתניא שארו זה האב כו'. פירוש קראי הכי כתיב ואיש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה ושארו זה האב כדילפינן לקמן מדכתיב שאר אביך ומשום הכי דרשינן שהאב קודם לאחין ועל כרחך קראי שלא כסדרן כתיב דליכא למימר דכסדרן כתיב ושהאב אינו יורש כל זמן שיש לו אחי האב שהאיך אפשר שיהו אחי האב קודמין לאב וכן נמי ליכא למימר דנהי דשלא כסדרן כתיב אב לא קדם אלא לאחי האב אבל לא לאחין דאי הכי אב דכתב רחמנא למה לי ולאקדומי אב לאחי האב לא צריך קרא דכיון דמכח אב קאתי כו' אלא על כרחך לאקדומי אב לאחין אצטריך ומשום הכי קאמר יכול יהא קודם לבן דכיון דקראי שלא כסדרן כתיב ועל כן אם קודם לאותם שהם קודמין לו בסדר המקרא נימא שיקדם לכל דלהטילו מנא לך הרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש וכיון שכן יש לנו לומר שכיון שאנו צריכים להקדימו שנקדימהו לכולן דמה ראית ואמרינן תלמוד לומר הקרוב קרוב קודם כלומר ובהכי אשמועינן שהאב אינו קודם לבן שהרי הבן יותר קרוב לאביו שקם תחתיו לייעדה ולשדה אחוזה ופוטר מן הייבום. הר"ן ז"ל.