שיטה מקובצת על נדרים פט.

וסימן לגרסא דברייתא ברישא יש לומר יו"ד למ"ד יפר אומר רבי ישמעאל. ובסיפא למ"ד יו"ד רבי ישמעאל אומר לא יפר. וכוליה סימני על רבי ישמעאל קאי ובדוחק. רבי ישמעאל אומר לא יפר ואם הפר אפילו קודם גירושין אינו מופר משום דכי חל נדר כבר יצתה מרשות בעלה. ורבי עקיבא אמר יפר משום דכי נדרה ואסרה נפשה בנדר אכתי הויא ברשות בעלה. פירוש.

אבל ברייתא תליא נפשה בגירושין. הילכך הריני נזיר לכשאנשא (הילכך) בתר נשואין אזלינן ויפר וכי אמר הריני נזירה לכשאתגרש תליא נפשה בגירושין הילכך בתר גירושין אזלינן ולא יפר. פירוש.

זה הכלל דקתני נערה המאורסה דתנן לעיל בפרק נערה המאורסה זה הכלל כל שלא יצתה לרשות עצמה וכו'. ומשום ששני זה הכלל דהתם ודהכא מיתנו בעניינים. אחד (אמר המגיה אולי צריך לומר בענין אחד) זה בלא יצאת וזה ביצאת קבעיה תלמוד לאיתויי דידהו בחד מקום. שטה.

לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל וכו'. דנידונת עדיין כארוסה דאביה ובעלה מפירין נדריה כדתנן בכתובות בפרק נערה שנתפתתה מסר האב לשלוחי הבעל ונדרה ואחר כך נכנסה לחופה שאין הבעל מיפר בנדרים באלו הנדרים הקודמים לכניסת חופה דאף על גב דלענין חנק חשבינן לה כנשואה כדתנן בכתובות הרי היא ברשות הבעל הכא לענין נדרים חשבינן כרשות האב וכרשות עצמה באין אב כל זמן שלא נכנסה לחופה דהתם הוא דרבי קרא כדאמרינן התם מנא הני מילי אמר רמי בר חמא אמר קרא לזנות בית אביה פרט לשמסרה האב לשלוחי הבעל אבל לענין נדרים דלא רבי קרא רשות האב חשבינן לה ורשות עצמה באין אב הילכך קודמין הוו. ואף על גב דלענין נתרוקן רשות לא חשבינן לה רשות האב כדאמרינן התם מסר האב לשלוחי הבעל ונתארמלה או ונתגרשה שוב אינו יכול האב להפר דלא חשבינן לה כארוסה להתרוקן רשות לאב במת הבעל. התם טעמא כדמפיק ליה תנא דבי רבי ישמעאל מונדר אלמנה וגרושה והכי משתמע ליה ממתניתין כל שיצאת לרשות עצמה פירוש כל שהיא ברשות עצמה שלא נכנס~ לרשות הבעל לגמרי כגון מסר האב דהיינו קודם מסירת חופה אינו יכול להפר. שיטה. וזה לשון הרנב"י ז"ל: ואמרינן בגמרא דזה הכלל דקתני לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל פירוש ונדרה והדר נתגרשה בו ביום והחזירה בו ביום דאינו יכול להפר משום דאינו מפר בקודמין. וקשיא לן ואכתי מאי קא משמע לן באם נדרה באותו הפרק שמסרה האב לשלוחי הבעל ונתגרשה והחזירה דאינו יכול להפר דאי לאשמועינן דמסירת האב נישואין עושה הא לענין נדרים לא איכפת לן מידי דהא אפילו תימא דאינה עושה נישואין אלא אירוסין אין הבעל מפר מה שנדרה באותו הפרק שמסרה האב לשלוחי הבעל. וי"ל דריבותא דזה הכלל קא משמע לן דמסירת האב נשואין עושה ונפקא מינה שאם נדרה בעודה ארוסה ואחר כך מסרה האב לשלוחי הבעל אין הבעל מיפר באותו הפרק של מסירה זו מה שנדרה קודם לכן בימי ארוסין דמפר בקודמין מיקרי. ואי מסירת האב לא היתה עושה אלא אירוסין ודאי יכול היה הבעל להפר בהדי אב כדין נערה מאורסה דאביה ובעלה מפירין נדריה. והאי כלל דקתני לאו אגופה דנתגרשה ואחר כך החזירה אתא אלא למידק מינה הא דאמרן. ואיכא מאן דמפרש דכל שיצתה לרשות עצמה שעה אחת היינו אותה שעה שמסרה האב לשלוחי הבעל שאם נדרה באותו הפרק אין אביה ובעלה מפירין נדריה לפי שיצאת מרשות אביה לגמרי טפי מבימי אירוסין ולכלל נשואה לא באה. ודין זה צ"ע אם הוא אמת דהא לענין מעשה ידיה ומציאתה לגמרי נתרוקנה רשותה לבעל במסירת האב לשלוחי הבעל ומאי שנא נדרים. עד כאן.

מתניתין תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת והיא יתומה בחיי האב כגון שניסת ונתגרשה. וכן נערה ובגרה והיא יתומה בחיי האב (בתוך) כגון שהביאה שתי שערות באותן ששה חדשים שבין נערות לבגרות. וכן נערה שלא בגרה ומת אביה. וכן נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה. וכן בוגרת דאביה קיים. וכן נערה בוגרת ואביה קיים. בוגרת שנדרה והיא יתומה והוא הדין אפילו אביה חי שהרי אין לאביה רשות בה אלא כל זמן שהיא קטנה. ומהנך אחריני נמי יש מהן שאין צריך לומר שנדריהן קיימין אלא חושבנא נקט תנא כמה נשים איפשר בנדר דנדריהן קיימין. פירוש.

תשע נערות נדריהן קימין. לאו דוקא נערות דקא חשיב מינייהו (נערות) בוגרות. והא דנקט תשע השמיענו בפרט בכל הצדדים שאפשר להיות ואף על פי שלא היה צורך גדול לחשב אותן בפרט כאשר פרטם כי אפשר (לכל) לכלול אותם בשלשה כדמפרש בגמרא. בוגרת והיא יתומה בחיי האב כגון שנשאת ונתגרשה בחיי האב וכיון שנשאת שוב אין לאביה רשות בה ולא לבעלה דהא מגורשת היא. ונקט לפרושי שלשה דינים תחלה בהנודרת כשהיא בוגרת או נדרה כשהיא נערה ובגרה עתה או שנדרה כשהיא נערה ועדיין לא בגרה. וכל אלו השלשה מיירו בנשאת לבעל ומת אביה והשתא היא יתומה בחיי האב. ואחר כך ביאר שלשה דינים אלו ביתומה גמורה שמת אביה ומשמת ולא נשאת כלל דהשתא מי יפר האב איננו שיפר לה עתה כשהיא נערה ובעל אין לה. ונערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה. לא היה צריך לומר ומשמת אביה בגרה דאפילו עדיין היא נערה מי יפר לה אלא לחשב כל מה שיכול לחשב בא ואפילו שלא לצורך. והשתא נקיט ואזיל דאפילו אביה קיים אין לה הפרה כגון בוגרת ואביה קיים וגם בעל אין לה ואם כן מי יפר לה דכיון שבגרה אין רשות לאביה בה. וכן אם נדרה בעודה נערה ובגרה ואביה קיים מה מועיל לה הואיל ובגרה וגם אין לה בעל. הרי"ץ ז"ל. תנא מדכר בכל צדדין שיכול למצוא שנדרה קיים אפילו דברים דלא איצטריך ליה למיתני ופשיטא ליה תנא ליה אגב הנהו דצריכי ואף על גב דרובא לא צריכי תני להו אגב מיעוטא דצריך כיון דאיכא תרתי צריכי. ואף על גב דאמרינן בקדושין פרק ראשון לא תנינן תרתי אטו חדא ששה אטו תלתא תנינן. ובוגרת נמי קרי לה נערה משום דאיכא מינייהו נערות דווקא כייל להו לכלהו בשם נערה. ומצינו כיוצא בזה ביבמות בשלהי החולץ דתנן אשתו שמתה וכו' ואמר רב יוסף כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה רבי יהודה אומר וכו' שאף על פי שהיא חוזרת לתרומת בית אביה להיותה ברשותו לענין נדרים אינה חוזרת. שטה.