שיר השירים רבה ד:ג

כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה (שמות טו, א) : אָז יָשִׁיר משֶׁה. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, שֶׁמַּרְאִין בָּאֶצְבַּע וְאוֹמְרִים (שמות טו, ב) : זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל משֶׁה מְשַׁבְּחָן: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, הָרֵיקָן שֶׁבָּכֶם רָצוּף מִצְווֹת כָּרִמּוֹן הַזֶּה, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ עַל הַצְּנוּעִין וְהַמְצֻמָּתִין שֶׁבָּכֶם.