שיר השירים רבה ב:יב

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, הַנָּצוֹחוֹת נִרְאוּ בָאָרֶץ, אֵיזֶה זֶה, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, א) : וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל עָרְלָה שֶׁתִּזָּמֵר. הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁיִּזָּמְרוּ. הִגִּיעַ זְמַן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶן שֶׁתֵּעָקֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, יב) : וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל יָם שֶׁיִּבָּקְעוּ מֵימָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כא) : וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. הִגִּיע זְמַן שֶׁל שִׁירָה, שֶׁתֵּאָמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, א) : אָז יָשִׁיר משֶׁה, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר הִגִּיעַ זְמַן שֶׁתַּעֲשׂוּ זְמִירוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כ) : עֳזִי וְזִמְרָת יָהּ, זְמִירוֹת יָהּ. אָמַר רַבִּי בִּיבֵי (תהלים קיט, נד) : זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ. וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹל תַּיָּיר טָב נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, זֶה משֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות יא, ד) : וַיֹּאמֶר משֶׁה כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה.