שלטי הגיבורים על יבמות מו.

לשון ריא"ז כותי שבא להעיד עדות אשה אינו נאמן שאין עדות לכותי כל עיקר ואם היה מסיח לפי תומו סומכין על דבריו ומתירין אותה על פיו ונראה בעיני שאפי' בשאר איסורין מאמינין כותי המסיח לפי תומו בין להחמיר בין להקל באיסורין של דבריה' כמבואר בק"ה: ומז"ה אומר שאין כותי מסיח לפי תומו נאמן אלא בעדות אשה בלבד כיצד הוא מל"ת לא שישאלוהו אחרים אלא הוא מתחיל לספר מאליו שמת איש פלוני ואע"פ שחוקרין אותו אח"כ ה"ז מסיח לפי תומו כמו שביאר מז"ה: ישראל מומר לעבודת כוכבי' סומכין עליו במסיח לפי תומו ככותי לדברי ר"י ומז"ה אומר שאין סומכין עליו במסיח לפי תומו וכדברי ר"י נראה בעיני כמבואר בקונט' הראיות:

כתב מיי' יצא ישראל וכותי מעמנו למקום אחר ובא כותי והסיח לפי תומו איש שיצא עמו מכאן מת משיאין את אשתו אע"פ שאין הכותי יודע את האיש והוא שאמר קברתיו ע"כ וכתב הטור ואיני יודע למה צריך שיאמר קברתיו: לשון ריא"ז וכן מעשה בששים בני אדם שהיו מהלכין לכרקום ביתר ובא כותי ואמר חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין לכרקום ביתר שמתו וקברתים והשיאו נשותיהם על פיו ומאחר שאין הכותי יודע להזכיר שמותיהן אלא שבני עירם יודעים האנשים ההם שיצאו עמו צריך הכותי לברר דבריו לומר אני קברתים כמבואר בקונט' הראיות וכן היא שיטת רבינו משה:

כ' מיי' שמע מערכאות של כותים הרגנו לפלוני אינן נאמנים ויראה מדבריו שאם אמרו נהרג בדין ושלא על ידם נאמנים ומדברי הרא"ש נראה שאפילו אמרו נהרג שלא על ידם אינן נאמנים:

כ' הטור [בסי' קיח] בהיותי במיורק"א ראיתי תלמיד א' והראה לי אגרת חתומה בחתימת מורינו הרא"ש ז"ל והיה כתוב בו שמו של התלמיד אשר וספר לי שהיה בא מטוליטול"א ושלמד לפני מורינו הרא"ש והראה לי תוספות מקצת מסכתות שחבר מורינו הרב הנזכר ולפי הדבר שהגיד ומצאתי אמת נתברר לי שבא מטוליטול"א ויצא ממני ללכת לארצו אח"כ בא תלמיד אחד ושמו רבי שמואל וכמסיח לפי תומו אמר תלמיד חשוב אשכנזי שפירש מכאן ושמו רב אשר ולמד לפני הרא"ש בא בציצילי"א (באי) [בעיר] שהייתי ונתאכסן עמי והיה עמי יום או יומים ואח"כ נטל רשות ללכת ופטרתי אותו בלויה וראיתי שנפל בדרך ואמרתי לו תחזור כיון שאתה חולה ולא רצה לחזור אחר ימים מועטים בא אלי המגיד והגיד לי שאותו תלמיד היה חולה ונטה למות והלכתי שם לבקרו ואני החזקתיו בדברים ובמה שיכולתי ולא הועיל ואחר זמן מועט נפטר לבית עולמו ועשיתי לו כבוד גדול במותו וקברנו אותו יראה לי שאשתו של רבי אשר מותר לינשא בעדות זו כדאיתא בהדיא בשילהי יבמות מעשה באדם אחד שבא להעיד עדות בפני חכמים אמרו לו בני איך אתה יודע בעדות זו אמר להם אני והוא היינו מהלכין בדרך ורדפו אחרינו גייס ונתלה ביחור של תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחריו אמרתי ליה יישר כחך אריה אמר לי מניין אתה יודע שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחרא לימים חלה ומת והשיאו חכמים את אשתו אלמא אע"פ שלא הכירו אלא ע"י שספר לו שמו ושם מקומו התירו את אשתו וכן בנדון זה שהגיד להן שמו ושלמד הנה אצלנו והראה להם תוספות שידוע לנו שהוליכם עמו מכאן הרי נתברר לנו שאותו ר' אשר יצא מכאן מת ואנו מעידין וידוע לכל בני חברתינו שמיום בואו לכאן לא בא שום אדם ללמוד לכאן ששמו רבי אשר אלא אותו ר' אשר בבי סיני והוא היה מארץ רוסי"א ובא לכאן עם בחור א' ששמו ר' יונתן לפיכך כיון שידוע לנו שרבי אשר בא מארצו ולמד פה אצלינו והועד עליו שמת אשתו מותרת:

וכתב הרא"ש והא דאמרי' אל יתן אדם שלום לחברו בלילה דחיישי' שמא שד הוא היינו חוץ לעיר דומיא דיהושע שהיה חוץ למחנה ישראל כך כתב ריב"א:

כתב גאון האידנא לא בקיאין בהאי בבואה דבבואה היכי הוי הילכך לא עבדינן בה עובדא: