שלטי הגיבורים על סוכה א.

צותה תורה לישב בסוכה בחג הסוכות לזכור הנס שנעשה לאבותינו שהוציאם הקב"ה ממצרים והוליכם במדבר והיו יושבין בסוכות שנא' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי [את] בני ישראל וגו': לשון ריא"ז

היה מקרקעיתה עד הסכך שלה יותר מכ' אמה פסולה בין סוכה גדולה בין סוכה קטנה בין שהדפנות מגיעות לסכך בין שאינן מגיעות לסכך הואיל והיא גבוהה כל כך א"א לעשותה דירת עראי אלא דירת קבע כעין בית כמבואר בקונטרס הראיות:

כתב הרא"ש ז"ל וכן פסק הר"ז הלוי ז"ל כרבא דבתראה הוא ואפי' אביי דאקשי עליה הא קבליה לטעמא מדאשכחן ליה לאביי דאמר רבי ור' אושעיא וכו' כולהו סבירא להו סוכה דירת קבע בעינן ומינה שמעינן דטעמא דרבנן משום דבעינן דירת עראי אע"ג דחשו לה לקושיא דאביי כדאמר כולהו כרבא לא אמרי משום קושיא דאביי מ"מ כיון דאביי גופיה קבליה לטעמא דרבא כדאמר הלכך דרבא עדיף ועליה סמכינן ע"כ ולאו ראיה היא כמו שפרש"י לקמן דהא דחשיב לר' יהודה לאו משום דאסיקנא לעיל טעמא דרבנן דפסלי משום דבעינן דירת עראי דהא אביי הוא דאקשי ליה לרבא לעיל דאית ליה ההוא טעמא אבל מ"מ אמת הוא דלמעלה מכ' אמה לא קיימא בלא קבע ואמרי' בפרק הישן ר' יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן ודייקא מהא דמכשר למעלה מכ' וכן פסק הרי"ץ גיאות ז"ל כרבא וכן הרבי ישעיה מטראנ"י אבל בעל העיטור פסק כרבה ולא נראו לי דבריו: