שלטי הגיבורים על סוכה יז:

סמ"ג פליג וכתב בשם רבינו יעקב דאם נטל עוקצו לגמרי אפי' שלא נשאר שום דבר בגומא כשר ולרבינו פסול גם לר"י הלוי ז"ל בוכנתו ועוקצו הוי בכלל זנב ומיי' כתב כרבינו: לשון ריא"ז נטלה פטמתו והוא הדד שבראש האתרוג כעין פטמא של רמון ר"י ור"מ והמורה מכשירין וכדברי הפוסלים נ"ל ככמבואר בקונט' הראיות:

פי' רש"י בכולו כשר במקצתו פסול ולפי זה הוא פסול החוזר להכשירו ואם נקלף מקצתו וקלף השאר כשר ור"ת פי' איפכא כולו פסול אפי' לא נשתנה מראה מקצתו [כשר] ואפי' לא נשתייר בו אלא כסלע ומיהו פי' הראב"ד דוקא שמקום הקילוף הוא ממראה גוון האתרוג אבל אם הוא משונה ממראה האתרוג אם הוא במקום א' נפסל ברובו ואם הוא בב' או בג' מקומות פסול ואפי' במיעוטו ואם הוא בחוטמו אפי' כל שהוא פסול כעין חזזית:

כ' הטור נקב וחסר כל שהוא פסול אפי' אם [אין] הנקב מפולש אבל אם אינו חסר כלום כל זמן שאין הנקב כאיסר [כשר וה"מ שאין הנקב מפולש אבל אם הנקב מפולש או כאיסר] פסול אע"פ שאינו חסר דאם נקב עד הזרע שגרעינין בתוכו חשוב כמפולש לפסול אפי' פחות מכאיסר ור"ח פי' דאפי' נקב שיש בו חסרון אינו פוסל אלא בכאיסר או מפולש וכ"כ הר"י והרא"ש כ' כסברא ראשונה: לשון ריא"ז ניקב נקב מפולש בכל שהוא פסול ושאין מפולש אם הנקב בו כאיסר שהיא מעה קטנה פסול פחות מכן כשר אע"פ שאין חסרון בנקב זה כגון שנעץ בו מחט או יתד עבה כדברי המורה אבל מז"ה אומר שלא נאמר כן אלא בנקב שיש בו חסרון וכדברי המורה נראה שהנקב פוסל בלא חסרון כענין שביארנו והחסרון פוסל בלא נקב ואפי' חסר כל שהוא כמבואר בקונט' הראיות: כתב הטור ואם נסדק מראשו לסופו אפי' אם אינו חסר כלום פסול אבל אם נשאר בו שיעור למעלה ולמטה אפי' כל שהוא כשר:

וכ' הרי"ץ גיאות אפי' אם הב' או ג' מקומות [במיעוטו] בצד א' של אתרוג אבל הראב"ד כתב דוקא שנתפזר הצימוח ברובו אע"פ שבשטח החברבורות הוא מיעוט אבל במיעוטו כגון שכולם מצד א' של אתרוג כשר ולזה הסכים הרא"ש ואם הוא מחצה על מחצה במקום אחד כתב ה"ר יחיאל כיון שהוא בידי אדם אפשר לצמצם וכשר כמו פרוץ כעומד אבל הראב"ד כתב כל הפסולים שפוסלים ברובה מחצה על מחצה נמי פסול שא"א לצמצם דבעינן רוב הנראה לעינים ומחוטמו ואילך היינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא פוסל חזזית וכל שינוי מראות בכל שהוא: לשון ריא"ז וחזזית הוא כמין אבעבועות דקות והיא עולה במחובר לקרקע אבל העולה בתלוש אינו אלא מחמת יובש וכמישות וכשר כמו שביאר מז"ה:

כתב הטור אתרוג שנימוח כל בשרו בפנים וקליפתו החיצונה קיימת וחדרי הזרע קיימין בפנים בעיא ולא איפשיטא ודעת רי"ף להקל ויש מחמירים והכי מסתברא כיון דספיקא דאורייתא: לשון ריא"ז נרקב ונימוח מבפנים ומבחוץ היה שלם ה"ז ספק בתלמוד וספיקו אסור:

כ' הטור התיום שגדלו שנים דבוקים זה בזה כשר וסמ"ג פוסל תיום: לשון ריא"ז אתרוגים הדבוקים זה בזה כתאומים כשרים. אתרוג הכושי והוא שהוא מארן כוש שאתרוגיהן שחורין כשר לבני בבל הקרובים להם ורגילין באתרוגיהן ופסול לבני א"י:

לשון ריא"ז אתרוג הדומה לכושי שגדל בשאר הארצות ודומה לאתרוג הגדל בארץ כוש שהוא שחור ה"ז בעל מום ופסול אף לבני בבל וכך היא שיטת המורה ורוב המפרשים חולקים לבני בבל בין אתרוג השחור הרבה לאתרוג השחור מעט ופתרון המורה עיקר כמבואר בקונטרס הראיות:

ובה"ג פסל אם נקבוהו עכברים כל שבעת הימים משום דמאיס אע"ג דניקב כשר וכ"כ רב נטרונאי גאון ז"ל והרא"ש לא חלק ואפי' לכתחלה מותר לאכול ממנו רק שישאר הימנו שיעור כדי לצאת בו ולדידן חשוב יום שני כמו ראשון: לשון ריא"ז אתרוג שנקבוהו עכברים אע"פ שהוא חסר ה"ז הדר ושאר הימים כשר ואינו פסול אלא ביו"ט ראשון שנטילתו מן התורה וצריך שתהא לקיחתו תמה בלא חסרון: