שלטי הגיבורים על שבועות כז

פשוט פרק הגוזל קמא דהמכיר כליו וספריו ביד אחר והוא אינו עשוי למכור כליו ויצא לו שם גניבה בעיר כגון שבאו בני אדם ולנו בתוך ביתו ובלילה עמד וצווח כלים נגנבו ועדים ראו אותן בני אדם שחתרו בקיר ויצאו וחבילות על כתפיהן אלא שאינן יודעים מה היה בתוך אותן החבילות אז הרי זה מוציא כליו מיד הלקוחות ויתן לו כמו שאומר שהוציאה עליהן אחרי שישבע שכך וכך הוציא עליהן [אע"פ שאין עדים] שהן הכלים שגנבו הגנבים אין בכך כלום כיון שאינו עשוי למכור כליו רק שיעידו שהן מכירין שאלו הן כליו של פלוני זה התובע כן נראה בעיני שמפרשים מיימ' בפ"ה מהלכות גניבה וסמ"ג עשין ע"א וטור ח"מ הכי מפרש דברי מיימ' לפי דעתי ואם הבעל הבית עשוי למכור כליו אז אפי' יצא לו שם גניבה בעיר אינו נאמן לומר שאלו הן כליו שגנבו לו הגנבים עד שיעידו העדים בפירוש שהן אותם הכלים שראו שנושאין אותן הגנבים שחתרו בקיר מאיש זה וזה נותן בהן סימנין ואם יש חלוק בדין זה כיון שיהיו הכלים שהכיר ביד אחר כלים העשוין להשאיל או להשכיר איכא פלוגתא לדברי מיימ' פ"ה מהל' גניבה לפי מה שהבין הטור ח"מ דבריו סי' שנ"ז נראה דאם הכלים שהכיר ביד זה אין כלים העשויין להשאיל ולהשכיר אפי' היה עשוי למכור כליו ולא יצא לו שם גניבה בעיר נאמן לומר שהוא שלו וישבע המחזיק בהם כמה הוציא ויטול ויחזור לזה כליו ואני בעניותי לא ידעתי מנא ליה לטור דבר זה לפרש דברי מיימ' כך ואדרבה נראה מדברי מיימ' דאפי' הן כלים העשוין להשאיל ולהשכיר צריך שיצא לו שם גניבה דהא כתב מיי' להאי פסקא בההיא בבא דיצא לו שם גניבה וכן משמע מדבריו להדיא פ"ח מהל' טוען ונטען דבדברים העשויין להשאיל ולהשכיר מחזיקין ביד הלוקח אם טוען המערער שנגזל ממנו אם לא שיצא לו שם גניבה בעיר והכי פי' לדבריו מגיד משנה שם בכל המקומות וכך הוא האמת א"כ צ"ע מנא ליה האי מלתא הלכך נראה דדעת מיימ' הוא כך שאם הכלים שהכיר זה ביד אחר וטוען שנגנבו ממנו ושזה קנאה מן הגנב אם יצא לו שם גניבה בעיר נאמן אם הם דברים העשויין להשאיל ולהשכיר וסמג עשין ע"א כתב מיימ' והגהות מיי' פ"ה מהלכות גניבה ומרדכי שם כתבו פי' על דברי סמג דבדברים העשוין להשאיל ולהשכיר לא צריך כולי האי ודי לו בזה שיצא לו שם גניבה בעיר דמגו דנאמן לומר השאלתיו והשכרתיו לך נאמן נמי לומר נגנבו לי מיהו הר"ן שם כתב דבכלים העשויין להשאיל ולהשכיר נאמן אפי' לא יצא לו שם גניבה בעיר וכתב דהכי כתב מיימ' וזה נוטה לדברי הטור שזכרנו ולא ידענו מ"ל אמת כי מדברי הראב"ד ז"ל שם פ"ה מהלכות גניבה בהשגותיו נראה דס"ל דבכלים העשוין להשאיל ולהשכיר נאמן לומר נגנבו ממני ואתה קנית אותם ויכול להוציא מיד הלוקח אפי' לא יצא לו שם גניבה בעיר כמו שכתב מגיד משנה פ"ח מהל' טוען דס"ל דמגו דאי בעי אמר שאולין הן בידך ושקיל ה"נ מצי אמר נגנבו ממני ואתה קנית אותם אבל מדברי המרדכי שם והגהות מיי' והר"ן משמע דרוב הפוסקין לא ס"ל האי מגו דהקשו וליהמניה כשטוען נגנבו אפי' לא יצא לו שם גניבה במגו דאי בעי אמר השאלתים לך ותירצו בשם ר"ת דמיירי באדם שאינו רגיל להשאיל לו כליו שאין לבו גס בו ואחרים תרצו דהוי מגו דהעזה דמעיז הוא זה שהרו יודע הוא שלא השאילו ומגו דהעזה כי האי לא אמרי' ומגיד משנה תירץ דאילו לא יצא לו שם גניבה לא היינו מאמינים אותו במגו דאי בעי אמר השאלתיך משום דאחזוקי איניש בגנבי לא מחזיקינן והר"ן שם בשם הרא"ש דחה סברא זו שכתב וז"ל וליכא למימר אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כדאמר בסוף כל הנשבעין דהיינו דוקא כשאומר גנבת לי אבל כשאומר גנבן אחר ומכר לך הא כמה גנבי איכא בשוקא כמו שכתב פ' כל הנשבעין ויהי מה לדברי סמ"ג וסיעתו אם כשהכיר כליו ביד אחר ויצא לו שם גניבה בעיר ואותן הכלים הן העשויין להשאיל ולהשכיר אפי' אין לו עדים שאילו הכלים נגנבו ממנו הרי הלוקח מחזירן לבעלים וכן נראה דעת מיי' ולדברי הראב"ד ז"ל והר"ן אפי' לא יצא לו שם גניבה בעיר אם הם כלים העשוין להשאיל מחזירן לבעלים וישבע כמה הוציא ויטול ואם יצא לו שם גניבה נוטלן אפי' בלא שבועה והטור ח"מ סי' שנ"ו כתב בשם אביו דאין חלוק בין עשוין להשאיל או לא ואפי' הן עשוין להשאיל ולהשכיר אם עשוי למכור כליו לא יטול מן הלוקח אא"כ העדים מעידים שידעו שהגנבים גנבו אותן הכלים עצמן ממנו דליכא להימניה בשום מגו ואם אינו עשוי למכור כליו הרי זה לא יטול אא"כ יצא לו שם גניבה בעיר אפילו הן עשויין להשאיל ולהשכיר דלכל הכלים יש להם דין א' לענין זה שטוענין הבעלים שאילו הכלים קנאן הלוקח ממי שגנבן ממנו וליכא להימניה משום שהן עשוין להשאיל דכיון שהוא אומר נגנבו איתרע ליה חזקה דעשויין להשאיל ולהשכיר שהרי טוען שנגנבו לו ולא שיצאו מתחת ידו בשכירות: