שלטי הגיבורים על שבת מג:

התוס' כתבו דכתבים ואגרו' השלוחין ממקו' למקום מותר לקרות בהן ואפי' הוא יודע שאין בהן פיקוח נפש וכתב ר"ת והביא דבריו הטור א"ח סי' ש"ז דאפי' בא מחוץ לתחום מותר לטלטלו ולקרות בו כיון דהטלטול מצד עצמו מותר בו שראוי הוא לצור על פי הצלוחית גם אין לאוסרו משום שבא חוץ לתחום שהרי השולח שלחו בשביל עצמו ולא בשביל אותו השלוח אליו ונמצא שאותו ששלוח אליו האגרת הוי כאילו הוא אחר והבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר ומהר"ם התיר לקרות בכל האגרו' הבאים בשב' ובלבד שלא יגע בהן מי שהובאו בשבילו והטור א"ח סי' ש"ז תמה על דבריהם וכתב כי גם שנוהגין עתה לקרותם וסומכין לומר שמא יש בהן איזה פקוח נפש שנראה לו שאין הטעם מספיק וכתוב בהגהות מיי' פרק כ"ג מה' שבת בשם א"ז דאפי' כתב הבא לו מע"ש ואפי' כתוב בו מדברים המותרים בשבת כגון תינוקת לארס ותינוק ללמדו ספר אסור לקרותו בשבת ורבינו ברוך אוסר קריאת כל הכתבי' שכתוב בהן מדברי רשות אע"פ שהן ביד הנכרי המביאן מיהו מתיר לעיין בהן בהרהור בעלמא והן ביד הנכרי ולדידיה יהיה מותר גם כן להסתכל בכתב המהלך תחת הצורה ולהרהר בו ובלבד שלא יקרא בפה וזה תימה ועוד נדבר לקמן בזה בע"ה וראבי"ה מתיר לקרותן בכל ענין ומיי' פרק שואל בפירוש המשניות אוסר לקרות אגרת שאלת שלום וכן נהגו העולם:

רבינו ומיי' פכ"ג מה' שבת וסמ"ג לאוין ס"ה וטוא"ח סי' של"ד כתבו שמותר להצילן לחצר אחר שבאותו מבוי אע"פ שלא עירבו ובלבד שיהיה למבוי ג' מחיצות ולחי אחד והמרדכי כתב דמצילין אף למבוי המפולש שזהו מבוי שיש לו ג' מחיצות אבל אין לו לחי:

הטור א"ח סי' של"ה כ' דאין מערימין לזמן אורחי' שאין צריכין לאכול ומיי' פכ"ב מה' שבת כ' שמערימין בכך:

לשון ריא"ז בעה"ב שבא להציל מזון ג' סעודות רשאי להציל מכל מין ומין שאם הציל בשר מזון ג' סעודות יכול לחזור ולהציל דגים שיכול לומר בדגים אני חפץ יותר מן הבשר וכן בכל מין ומין כמו שביאר מז"ה בפסקיו:

לשון ריא"ז ומז"ה אומר שמותר להציל ביוה"כ לצורך מוצאי יוה"כ שהוא חול ולי נראה שאסור להציל ביוה"כ כמבואר בקונטרס הראיות:

ואומר לאחרים בואו והצילו עמי הואיל והוא רשאי להציל כל מה שירצה רשאי לומר לאחרים הצילו עמי ואין צ"ל הצילו לכם כדרך שאמרו באוכלין כמבואר בקונ' הראיות: