שלטי הגיבורים על מנחות ז:

סמג עשין כב פליג עם רבינו בהלכות קטנות בחריץ שעושין לתפילין להבדלת הבתים שכתב שצריך שיגיע החריץ למקום התפר ומדברי רבינו נראה דאין צריך:

וכתב בספר התרומה שצריך שישחירם ישראל לשם תפילין ואין להשחירם ע"י עכו"ם וכתב המיי' שאם לא יעשה הבתים שחורים יעשה הרצועות מצבע הבתים:

לשון ריא"ז ויהיו התפילין מרובעות בתפירות שתהיה ברבוע וגם התפילין עצמם יהיו מרובעו' בזויות ואלכסונות כדרך כל מרובע והמורה אומר שיהיו מרובעין מכוון ארכו כרחבו וכך היא שיטת רבינו משה ומז"ה מכשיר אע"פ שארכו יתר על רחבו ובלבד שיהיו מרובעות בזויות ואלכסונות כמבוא' בקונטרס הראיות:

מיי' פ"ג מהל' תפילין פליג עם רבינו וכתב דאם נפסקה הרצועה אין קושרין אותה ואין תופרין אותה אלא יסירנה ויגנזנה וטור א"ח סי' ל"ג כתב דאותה שסביב הראש אין מועיל לה קשירה ותפירה אבל התלוי ממנה ושסביב הזרוע אין קשירה פוסל בה וסמ"ג כתב בשם הרב ר' ברוך אם נפסקה הרצועה ופחותה מכשיעור אין לו תקנה לא לקושרה ולא לתפרה אבל לפי מה שקבלתי מותר וכן משמע בדברי הרב רבי אליעזר ממי"ץ: לשון ריא"ז נפסקו הרצועות עד שנפחתו משעורן אינו ראוי לא לקושרן ולא לתופרן אלא מחליף בהן רצועות אחרות שיהיה בהן שיעור האמור בהן:

יש אלפסי שכתוב בהן דימינא עד טבורא דשמאלא עד חדייא כ' הטור אם פחת או הוסיף על השיעור לא עכב: לשון ריא"ז כמה שיעור אורך הרצועה רצועה של יד כדי שתקיף את הפרק במקום שמניח את התפלה ותמשך הרצועה עד אורך אצבע צרדה שהיא האמצעית של יד ויכרוך שם ראש הרצועה ושיעור אורך הרצועה של ראש מבואר בשמושא [רבה] תפילין רצועה הימנית כדי שתגיע עד כריסו והשמאלית עד החזה ואם רצה להאריך בהם יותר הרשות בידו: