שלטי הגיבורים על מנחות ו:

מיי' פליג וכתב שאין חייבין אלא א"כ שהנשים יושבות להתקשט שם מפני שיש שם יחוד לדירת אדם אבל בסתם פטורים והטור מסכים לדעת רבינו: לשון ריא"ז בית התבן ובית הבקר ולולין של תרנגולין ובית האוצרות של יין ושל שמן ובית העצים אם הנשים מתקשטות בהן חייבין במזוזה שהרי הן בית דירה לאותן הנשים אבל אם אין שם נשים מתקשטו' בהן פטורין שאין דומין לבית המיוחד לדירת אדם כמבואר בקונ' הראיות:

מיי' פליג על זה כמו שהזכיר הרא"ש כאן ועיין בטור באורך: לשון ריא"ז ונראה בעיני שאם היה ארוך וקצר ויש בו כשיעור ארבע אמות על ארבע אמות חייב וכן נראה בעיני שאם היה בית גדול פתוח לבית קטן שאין בו ארבע אמות בין שהיה היכר ציר לצד הבית הגדול בין שהיה היכר ציר לצד הבית הקטן חייב במזוזה שפתחו של גדול הוא נחשב והרי הוא כבית הפתוח לרה"ר או לגינה שהוא חייב במזוזה ואפי' אם היה היכר ציר מבחוץ כמבואר בקונ' הראיות:

לשון ריא"ז לפיכך ראוי לאדם להזהר בהן בחסרות ויתרות שאם כתב החסר מלא פסול עד שימחוק היתר ואם כתב המלא חסר פסול ואין לו תקנה שאין ראוי לתלות האות החסר בין השיטין ונראה בעיני שאם חסר כל המלה וכתב אותה כתקנה כשירה. אין מפסיקין בפרשת קדש בין בחדש האביב בין והיה כי יביאך שהכל פרשה אחת הוא כמו שביאר מז"ה:

לשון ריא"ז לפי שיטת רבינו משה צריך להזהר בפרש יות הללו שאם עשה הסתומה פתוחה או הפתוחה סתומה פסולה ושלש הפרשיות הראשונות כולן פתוחות ומתחילות מתחלת השיטה ופרשה אחרונה שהיא פרשת והיה אם שמוע היא סתומה ומתחלת באמצע השנוה שצריך להניח מן השטה לכל הפחות כשעור ט' אותיות כדרך שהם כתובות בס"ת: