שלטי הגיבורים על מנחות יב:

וכתב הטור דרש"י פירש דבעינן כדי עניבה מן הענף ור"י פי' דאפילו נחתך כל הענף ולא נשאר אלא כדי עניבה מן הגדיל כשר ואם לא נשאר כדי עניבה אפילו בחוט אחד שנפסק כולו פסול הילכך נפסקו ב' ראשין פסול שמא נפסק חוט אחד מד' חוטין אבל אם לא נפסק אלא חוט אחד כשר ויש אומרים בענין אחר וזה נראה להרא"ש ז"ל: לשון ריא"ז חוטי ציצית שנתקו ונשארו בהם למטה מן הכנף כדי לעונבן כשרים והוא שיהא הקשר הסמוך לכנף קיים שאם נפסק החוט אפילו חוט אחד למעלה מן הקשר פסולה שהרי נפסק החוט מעיקרו והרי היא כאלו אינו ואם היה הקשר קיים ויכול לענוב כל חוט לעצמו ואינו יכול לעונבן כולן כא' הרי זה ספק בתלמוד ואם אינו יכול לעונבן מרוב עוביין ואילו הוו דקים היה יכול לעונבן הרי אלו כשרים שאינם נפסלים מפני רוב העוביה:

לשון ריא"ז וצריך שירחיק נקב הכנף שנותן בו החוטין משפת הכנף מלמטה בין מן הצד כמלוא קשר השני של גודל ששעורו שלש אצבעות בגודל ולא יוסיף להרחיק מזה השיעור ולא יפחות מכן ונמצאו החוטין יורדים מן הנקב על שפת הכנף ואם לא הרחיק משפת הכנף כענין זה פסולה וכך היא שטת מז"ה אבל לפי שטת המורה צריך להרחיק כמלא קשר הראשון של גודל ולא יפחות ולא יוסיף להרחיק יותר מג' אצבעות וכן נראה בעיני עיקר כמבואר בקונט' הראיות:

ודוקא בזמן התכלת אבל בזמן הזה עביד כמה דבעי סמ"ג וטור: לשון ריא"ז ויש שנוהגין לעשותן (י"ג) כענין זה כורך חוליא אחת וקושר ועוד כורך שתי חוליות וקושר ועוד כורך ב' חוליות וקושר ועוד כורך ב' חוליות וקושר קשר חמישי ונמצאו שני קשרים סמוך לכנף וג' קשרים למטה משום דמעלין בקדש ולא מורידין ומן התורה דיו בקשר אחד אלא שנהגו לעשות בו ה' קשרים כדי שיעלה בחשבון הקשרים וחשבון החוטים בגימטריא של ציצית תרי"ג כנגד תרי"ג מצות לקיים מה שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה':