שלטי הגיבורים על מגילה א:

שדרו ממתיבתא היכא דנפיק בשיירא או נפיק בספינתא קורא בי"ד וכל תקנה שיכול לעשות כדי שיקרא בי"ד יעשה ואם אין יכול לעשות קורא אותה בי"א ובי"ב וי"ג אבל בי' ומי' ולמטה אינו יכול לקרותה וכן כתב רמב"ם ז"ל וכתב שמברך לפניה ולאחריה כשקורא אותה מי"א ולמעלה וב"ה כתב שהאידנא אין קורין אותה כלל אלא בי"ד אפי' מי שיצא בשיירא וטוב לקרותה בלא ברכה: לשון ריא"ז הבא לפרוש בים קודם פורים אם יש עמו מגילה ויכול לקרותה בזמנה יקראנה בזמנה ומוטב לקרותה בזמנה ביחיד מלקרותה שלא בזמנה בי' כמו שביאר מז"ה ואם אינו יכול לקרותה בזמנה יקדים לקרותה בזמנים האמורין אבל קודם י"א ואחר י"ד לשאינן מוקפים וכן ט"ו למוקפין אין קורין אותה כל עיקר וכן הוא בדברי הגאונים:

כתב הרא"ש ז"ל פרש"י שנקהלו לעמוד על נפשם ולכך לא צריך קרא ולא נהירא דנהי דנקהלו בו ביום כיון שקבעו הקריאה בי"ד ובט"ו מנא לן שיכולין לקרות בו ועוד דלא זמן המלחמה גורמת הקריאה אלא זמן המנוחה כדכתיב כימים אשר נחו בהם היהודים וגו' ונראה לי דסוגית גמ' דידן כעין הירושלמי דפריך התם על שינויא דכימים אשר נחו ואימא י"ב י"ג [כנגד] י"ד וט"ו ומשני ר' חלבו י"ג זמן מלחמה היא והוא מוכיח על עצמו שאין נייחא. פי' ליכא לרבויי דלא היו כימים אשר נחו בהם אלא מעתה לא יקראו בו לפניו ולאחריו קורין בו אין קורין וה"נ איכא לפרושי סוגיא דידן זמן קהלה פי' זמן מלחמה וליכא לרבויי מכימים אשר נחו בהם ולא מזמניהם דמשמע זמנים אחרים דומיא דאלו זמנים דהוה בהו נייחא ולא צריך קרא לרבויי דמ"מ קורא (ולא צריך קרא) דמק"ו אתי כדאיתא בירושלמי ולא נהירא לר"ת דהו"ל למימר זמן מלחמה הוא ועוד קשיא ליה האי דקאמר ולא צריך קרא לרבויי דאין דרך התלמוד (לסתור) [לסתום] דבריו כיון שלא הוזכר הק"ו בגמ' דידן ופי' ר"ת זמן קהלה לכל היא שהכל מתאספין לתענית אסתר ובאים בני הכפרים לעיירות לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכים רחמים וכן מצינו במשה שעשה תענית כשנלחם בעמלק דכתיב ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה ודרשי' במס' תענית מכאן לתענית צבור שצריך שלשה מכאן נראה לר"ת סעד לתענית אסתר שאנו עושין כמו שעשו בימי מרדכי ואסתר כשנקהלו היהודים לעמוד על נפשם ולא מצינו לו סמך בשום מקום אלא בכאן ומה שאנו מקדימים התענית ליום ה' היכא שחל פורים במוצ"ש ולא עבדינן ליה בע"ש נמצא בתשובת הגאונים לפי שרגילים בתענית להרבות בסליחות ובתחנונים ולא יתכן לעשות כן בע"ש לפי שלא יוכלו לטרוח לכבוד השבת ובמס' סופרים איתא שרבותינו שבמערב מתענין באדר שלש תעניות של אסתר אע"פ שאותן היו בניסן ולא היו רוצין להתענות בניסן שנגאלו בו אבותינו והוקם המשכן:

רבינו השמיט דין כרך שהוא ספק מן הטעמים שכתב מגיד משנה כרך שהוא ספק אם מוקף בימי יהושע אם לאו קורין בי"ד וט"ו ולענין ברכה כתב ה"ר יחיאל ז"ל מסתברא שיקראו בלא ברכה בב' ימים ביום ט"ו לא יברכו דשמא אינה מוקפת חומה וביום י"ד לא יברכו דשמא היא מוקפת חומה ועדיין לא הגיע זמנה והויא ברכה לבטלם ומיי' כתב שמברכין ביום י"ד כיון שהוא זמן קריאה לרוב העולם: לשון ריא"ז עיר שהיתה מסופקת לקדמונים אם היא מוקפת חומה מימות יהושע כגון שהיה צדה אחד ים שלא היה לה חומה מצד הים אלא הים היא חומתה כמו שהיתה טבריא ה"ז ספק וקורין בה בי"ד ובט"ו ונראה בעיני שנוהגים שמחה ומתנות לאביונים בשניהם כמבואר בקונטרס הראיות: