שלטי הגיבורים על גיטין מא:

והלכתא כלישנא בתרא וכן מוכח לקמן בפ' בתרא וכן מוכח לישנא וב"ה אוסרין משמע אוסרין לכתחלה לפוטרה בגט ישן אבל אם גרשה מגורשת כתב הרמ"ה אי תקשי הא דאמרי' לעיל בפ"ב המשליש גט לאשתו ואמר אל תתנהו אלא לאחר ג' חדשים משנתנו לה מותרת לינשא מיד ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתיחד עמה משמע הא אי חוששין לגט ישן אסורה לינשא ותירץ הא דאמר הכא דאם נתגרשה בגט ישן תינשא לכתחלה היינו היכא דנתנו לה אחר היחוד דלכתחלה אסרו חכמים לגרש ביה גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה אבל אם נתנו לה הבעל אחר היחוד תינשא לכתחלה דאם איתא דבא עליה הוה חייש לפגם בנו והוה כתיב לה גיטא אחרינא. אבל היכא דיצא הגט מתחת ידו קודם ייחוד ונתנו לה השליח אחר ייחוד לא תינשא לכתחלה דאי הוה ממליך ביה שליח היה מצוה לכתוב גט אחר:

כתב זמן הגט בין למלכות יון בין למלכות רומי בין לבנין הבית בין לחורבן הבית בין לבריאת העולם כמו שאנו מונין ה"ז גט כשר ואין חוששין למנות לשנות המלך המולך שאין בזה משום שלום המלכות שאין המלכים מקפידים בכך כמבואר בקונטרס הראיות:

כתב סמ"ג שהסופר כותב למנין שאנו מונין כאן. ונראין הדברים * כ"ה הלשון בסמ"ג שם אמנם נראה דצ"ל דכ"ש שיש לכתוב מקום העדים שעומדים וכו' שכ"ש העדים שיש לכתוב מקום שעומדים שם בשעת כתיבת הגט וחתימתו אע"פ שאין מקום עיקר דירתם ופוסק ריב"ש שא"צ לכתוב שם העיר שהבעל עומד שם בשעת נתינת הגט ולא מקום שהאשה עומדת בשעת קבלת הגט אלא כותב מקום עיקר דירתם והאריך בראיות. עוד אומר ר"ת שאף על פי שהקדמונים הרגילו לכתוב מקום שנולדו האשה והאיש מ"מ אפי' שינה מקום האשה אינו פסול בכך וכן היה מעשה בא' ששינה מקום לידתו והכשירו ר"י וכשהיה כותב גיטין היה אומר לעומדין שם אם מרופה בידכם מקום הלידה אל תכתבו אותו כלל וכ"כ רבינו יחיאל גם על עיקר הדירה אם אינו יודע בודאי אל יכתבוהו כלל וכתב סמ"ג דאע"פ שבגט צריך לכתוב מקום עמידת הסופר והעדים ביום כתיבת הגט וחתימתו מ"מ נראה לר"י דבשאר שטרות כשר ומכאן נהגו החזנים שכותבין הכתובות וכותבים מקום שילכו בהם שם למחר לעשות החופה ושיחתמו שם העדים וקשה לר"י לעשות כן לכתחלה מדאמר להו רב לספריה כי יתביתו וכו'. שינה מקום עמידת העדים כתב ר"ח שאם נישאת בו הולד ממזר וכ"כ הרמ"ה שאפי' אם נישאת תצא אבל הולד כשר מן השני ודוקא מן השני אבל מן הראשון הוי ממזר ול"נ להרא"ש ור"ת פסק שהולד כשר אבל לא תינשא בו לכתחלה וכ"ה דעת רבינו: לשון ריא"ז שינה שם האיש המגרש או שם האשה המתגרשת או שם עירו או שם עירה ה"ז גט בטל מה"ת ואם נישאת בו האשה אסורה לזה ולזה והחמירו בה בכל הדרכים שביארנו באשה שהלך בעלה למדה"י ונישאת וכן אני אומר שאם לא כתב שמה ושמו כל עיקר או שלא כתב שם עירו ושם עירה ה"ז גט בטל מה"ת ואם היו האיש והאשה מאותו העיר שנכתב בו הגט אין צריכין לכתוב פלוני דממתא פלונית שכבר כתבו שם העיר שנכתב בו הגט וסתם הדבר מאותו העיר הן ואם היו מעיר אחרת צריך לכתוב שם עירם ומה שנהגו לכתוב שם עירם אע"פ שהיו מאותו העיר שנכתב בו הגט כדי לעשות ההיתר מרווח עושין כן שהרי אין המנהג כך בשאר שטרות ועוד נראה בעיני שאם כתב בגט פלוני בן פלוני כגון שהיה נקרא רב טוביה וכתב פלוני בן טוביה חוששין בו לשינוי השם שהאחד הוא טוביה ואחר הוא רב טוביה כמבואר בק"ה. אמר להם הבעל לעדים בא' בניסן בעירו לכתוב גט לאשתו ולא הספיקו לכותבו עד שהלכו בעיר אחרת וכתבוהו שם בעשרה בניסן ראוי להם לעדים לכתוב שנכתב בעיר שכתבוה ולא בעיר שנמסר להם שהרי בזמן הכתוב בגט באותה העיר היו. כתבו בו העדים העיר הראשון שנמסר להם בו ה"ז גט פסול: כתב הרא"ש דעירו ועירה אין עיכוב בכתיבתו דמתני' לא קאמר אלא שינה אבל אם לא כתב כלל לא מפסיל גיטא בהכי ונהגו באשכנז ובצרפת לכתוב מקום הלידה ועמידה ודירה היכא דיודעין משום חשש שני יוסף בן שמעון ואם טעו ושינו מקום הלידה מעשה היה והכשירו ר"ת דדוקא שינה מקום הדירה הוא דאיכא חששא משום שידוע לכל שכל אדם נקרא ע"ש מקום דירתו פלוני ממקום פלוני וכשרואין שנוי מקום אומרים לא גירש זה אלא אחר הוא שגירש אבל מקום לידת האדם אינו ידוע וגם אינו נקרא על מקום לידתו וליכא חששא ומשום העדים אין לפוסלו דחתמי אשקרא דכיון דא"צ לכתבו לא קיימי סהדי עליה כדאמרי' בכתובות דאין מעלין משטרות ליוחסין אם היה כתוב בן איש פלוני כהן דעדים אמנה שבשטר קא מסהדי ולא אפלוני כהן דא"צ לכותבו: