שלטי הגיבורים על גיטין לו:

כתב מיי' יש דבר שדומה לתנאי ואינו תנאי כגון המגרש לאחר זמן שקבע כגון שאמר לה ה"ז גיטך ולא תתגרש בו עד לאחר ל' יום ה"ז דומה לתנאי שאינה מגורשת עד לאחר ל' יום ואם מת הבעל תוך ל' יום או נשרף הגט או נאבד אינה מתגרשת ואינו תנאי שהמגרש על תנאי מגרש מיד אלא שמטיל תנאי בגט וזה אינו מגרש עד שיגיע אותו הזמן לפיכך המגרש על תנאי צריך לכפול תנאו וזה אינו צריך לכפול תנאו ולא לשאר משפט התנאים. הניח הגט בצדי רה"ר בסוף ל' יום ונגנב משם לאחר ל' יום הרי זו מגורשת הואיל והיה קיים ביום שהיתה מתגרשת בו ויחדה אותו במקום שאינו רה"ר שצדי רה"ר אינן כרה"ר וכן אם תלה הגרושין במעשה דינו כדין המגרש אחר זמן כיצד אמר לה ה"ז גיטך ולא תתגרשי בו עד שתתני לי מאתים זוז מתגרשת אחר שתתן מאתים זוז וא"צ לכפול תנאו ולא לשאר משפטי התנאים שהרי לא פירש על תנאי אלא שתלה הגירושין בעשיית המעשה ואחר המעשה תתגרש ומה יש בין המגרש על תנאי לזה שקובע זמן לגירושין או שתלאן בעשיית מעשה שהמגרש על תנאי יש שם גירושין ואינן גומרים עד שיתקיים התנאי ולפיכך כשמתקיים התנאי מגורשת כו' שהרי כבר הגיע לידה בתורת גירושין ואם נישאת קודם שיתקיים התנאי לא תצא אבל התולה גירושין בזמן או בעשיית מעשה לא בא הגט לידה בתורת גירושין אלא בתורת פקדון עד זמן שקבע או עד שנעשה המעשה לכך צריך שיהא הגט ברשותה או שתחזור ותטלנו או שיהיה במקום שיחדה אותו ואם נישאת קודם הזמן שקבע או קודם שנעשה המעשה תצא והולד ממזר שהרי היא עדיין אשת איש גמורה. הנותן גט לאשתו בידה ואומר לה אם לא תתני לי מאתים זוז אין זה גט או אין את מתגרשת לא אמר כלום שאין כאן גט לא על תנאי ולא גט התלוי במעשה: לשון ריא"ז הנותן גט על תנאי לאשתו צריך לכפול תנאו ולומר שאם יהיה כך וכך יהיה גט ואם לאו לא יהיה גט כענין שנאמר בבני גד ובני ראובן אם יעברו ונתתם ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם ובין אם התנה תנאו בלשון אם בין התנה בלשון ע"מ ואפי' הזכיר תנאי דרך גלוי דעת כגון שאמר משום דבר פלוני אני מגרשך צריך לכפול תנאו ואל יקדים המעשה לתנאי לומר שיהיה הגט גט אם יתקיים התנאי זה אלא יקדים התנאי תחלה לומר שאם יתקיים תנאי זה כענין אם יעברו ונתתם וכן אל יקדים הלאו תחלה לומר שאם לא יתקיים התנאי לא יהא גט אלא יקדים ההן תחלה לומר שאם יתקיים תנאי זה יהא גט כתנאי בני גד ובני ראובן לפיכך התקין שמואל בגט ש"מ שיתנה כך אם לא מתי יהא גט ואם מתי יהא גט מעכשיו [ואם לא מתי לא יהא גט] ופותח באם לא מתי תחלה שלא יפתח פיו תחלה לפורענות ואח"כ אומר אם מתי ואם לא מתי שיהא תנאי כפול ותנאי קודם למעשה והן קודם ללאו ואם לא כפל תנאו או שלא התנה הן קודם ללאו או שלא היה תנאו קודם למעשה הרי הוא כמי שלא התנה וגט זה פוסל לכהונה אע"פ שלא נתקיים התנאי אבל אין מתירין אותה להנשא בגט זה עד שיתקיים התנאי שאין תנאי זה בטל מן הדין בשום מקום אלא בגט בלבד החמירו בו כמבואר בקונטרס הראיות: מכאן משמע דהלכה כר"מ דבעינן תנאי כפול ואין לומר דשמואל ורבא לשופרא דשטרי הוא דתקון דא"כ נפוק מיניה חורבה היכא דאתני ולא כפל וכן פסק בה"ג ובעל מנת נמי בעי כפילות לר"מ דהא בעל מנת איירי בשמעתין ולקמן נמי פליגי בע"מ שתשמשי את אבא ושתניקי את בני ומלתא דר"מ מתניא בפ' האומר גבי על מנת לפיכך צריך ליזהר בכל התנאים שיהיה התנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי קודם למעשה ושלא יהיה תנאי ומעשה בדבר אחד והא דאמר באיזהו נשך ההיא דאמרה אי קיימת דידך אנא ואמר פטומי מילי נינהו לר"מ לא איצטריך דבעינן תנאי כפול אלא אשמעינן דאפי' לרבנן לא מהני. יש דברים דלא בעינן אלא גלוי דעת כי ההוא דזבין נכסיה אדעתא למיסק לא"י ויש דברים שאפי' גלוי דעת לא בעי כגון שטר מברחת ובידוע שאם בנו קיים וזבין ולא אצטריכו ליה זוזי דאזלינן בתר אומדן דעתא אבל היכא דבעי תנאי בעי כפילות ואי לא כפל התנאי בטל והמעשה קיים: והרי"ף ז"ל כתב בתשובה דהאומר על מנת כאומר מעכשיו דמי בין באיסורא בין בממונא וכן נמצא משמו של רב האי ז"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל כל האומר מעכשיו אינו צריך לכפול תנאו ולא להקדים התנאי למעשה והראב"ד נתן טעם לדבריהם דתנאי של ע"מ או מעכשיו כיון דמהשתא חייל המעשה בתנאי הוא דחייל והאריך הרא"ש לשאת ולתת על דין זה ובמסקנא כתב דבכל התנאים בעינן שיהא בהם כל דין תנאים וכן הסכימו חכמי ארצינו וכן עמא דבר:

כתב מיי' כל תנאי שאינו במעכשיו או בע"מ אלא אמר לה אם תעשה כך וכך יהא גט יכול הבעל לבטל התנאי או להוסיף על התנאי או להתנות תנאי אחר כל זמן שלא נתקיים תנאי ראשון אע"ג שהגיע לידה אינה מגורשת ואם מת הבעל או נאבד הגט קודם שיתקיים אינה מגורשת ולכתחלה לא תינשא עד שיתקיים ואם ניסת לא תצא אבל אמר מעכשיו או ע"מ כיון שנתקיים התנאי חל הגט למפרע משעת נתינה ואינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על התנאי משיגיע הגט לידה ואם אבד הגט או נשרף אפי' מת הבעל קודם שנתקיים הרי זו מקיימת התנאי אחרי מותו וכבר היא מגורשת משהגיע הגט לידה ויש לה להנשא אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי ואין לחוש שהיא לא תקיים הואיל והוא במעכשיו או בע"מ ע"כ וכן יראה מדברי רבינו שכתב בתשובה נתן גט על תנאי צריך שימסור הגט ליד האשה כדי שלא יוכל לבטלו ונראה דמה שחלק בין תנאי דמעכשיו לתנאי דאם דבמעכשיו תהא מגורשת למפרע אפי' מת הבעל או נשרף הגט משא"כ בתנאי דאם יפה חילק אבל מה שכתב דבמעכשיו יכולה לינשא מיד אע"ג שלא נתקיים התנאי נ"ל שאין תלוי בזה דאע"פ שחל למפרע מ"מ אינה יכולה לינשא בתנאי שאין בידה לקיימו אע"פ שהוא חל למפרע אם יתקיים שמא לא יתקיים ולא יחול הגט לעולם. כתב הרא"ש בתשובה בא' שנתן גט במעכשיו אם לא יבא תוך ב' שנים שיכול לבטל התנאי ותנשא מיד כי בביטול התנאי חל גט למפרע משעה שיבא הגט לידה וכתב ה"ה בכל תנאי שמתנה בשעת שנותן הגט ומבטלו אח"כ קודם שיתקיים התנאי שהוא בטל אע"פ שהתנאי לטובתה ולא היתה מקבלת הגט אלא בתנאי זה ואינה רוצה בביטולו אפי' הכי יכול לבטלו דכיון שבא הגט לידה מגורשת דלא בעינן דעתה וכ"כ ב"ה שיכול לבטלו כל זמן שלא יתקיים: