שלטי הגיבורים על גיטין לב:

ספק אם הרוח דחפו או מעצמו נפל כתב מיי' שהוא ספק גט עד שידע בודאי שהרוח דחפו והראב"ד השיג עליו וכתב שהוא ודאי גט והכי איתא בירושלמי וכך היא מסקנת הרא"ש:

כתב סמ"ג פסק ר"ח איש רומי שאין הלכה ככל אותן האמוראין שמכשירין באומר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו וריב"ש מסופק שמא הלכה כשמואל ככל אותן האמוראים שמכשירים אומר אמרו ואע"פ שמחמת ספיקא זו אין לנו להקל נפקא מינה לענין חומרא התלויה בדבר זה כמו שמוכיח כאן שלדברי האומר אומר אמרו כשר ותעשה סובר שאסור להחתים הסופר בגט שאם היינו מתירין שיחתום תצא חורבה מן הדבר וכו' ואף אותם האמוראים שאומרים אמר אמרו כשר בדיעבד ולא תעשה כן לכתחלה יפסלו חתימת הסופר בגט מן הטעם שאמרנו הואיל ובדיעבד כשר שמה שאומר התלמוד כיון דאמר כשר ולא תעשה לא שכיח ומאחר שאינו מצוי אין לחוש לחורבה דבר זה שאומר התלמוד דחוי הוא ואצ"ל כן במסקנא כשתירץ שמואל פליג עליה דר' יוסי בחדא ודאי לפי דברי סוף השמועה שיש לחוש לחורבה ויפסלו מטעם זה חתימת סופר בגט ואע"פ שרב מכשיר בפ' המגרש חתם סופר ועד והלכה כרב באיסורי בדבר זה אין הלכה כמותו לגבי שמואל מאחר ששאר האמוראים סוברין כשמואל וגם אין לנו להורות להקל באומר אמרו שיהיה כשר כי אין הדבר זה מבורר בידינו ואע"פ ששני פסקים אלו סותרים זה את זה מ"מ הואיל והדבר ספק בידינו יש לחוש לשניהם להחמיר ע"כ: לשון ריא"ז אמר להם כתבו ותנו גט ואמרו לסופר וכתב וחתמו הם בעצמם ונתנו הן לאשה הרי היא ספק מגורשת וכן אם אמר להם הבעל אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ולפלוני שיחתמו או שאמר אמרו לפלוני שיכתוב ואתם חתמו והם עשו כמו שצוה הבעל הלכה זו מסופקת והרי זו ספק מגורשת בגט זה בין שנתנו לה הבעל בין שנתנו לה שלוחיו כמבואר בקונטרס הראיות והרא"ש כתב כרבינו באומר אמרו שאינו גט כלל והרמ"ה כתב באומר לשנים אמרו לסופר לכתוב ולעדים שיחתמו ואמרו להם וכתבו וחתמו וגירש בו שהיא ספק מגורשת: