שלטי הגיבורים על גיטין כט:

כתב הטור אם שלשתן בעיר אחת הבעל נאמן דאם איתא דבתורת גירושין יהבו לו לדידה הוה יהיב לה ודוקא כשטוען שלפקדון נתנו לו אבל אם טוען שעשאו שליח להולכה ורצה לחזור בו קודם שיגיע לידה אינו נאמן ואם אינן בעיר אחת השליח נאמן ומיירי שאומר שמסרו לו בפני עדים ועל כן טוב ליזהר שלא לגרש ע"י שליח כשהבעל יהאשה שניהם בעיר כיון דמצי מיפק מיניה חורבא שאם יטעון שלא נתנו לו לגירושין שהוא נאמן ומיי' כתב שהשליח נאמן בכל ענין אפי' אין הגט בידו והרא"ש כתב כסברא ראשונה:

כתב הרא"ש ואינו נ"ל ראיה דהתם אין הבעל מכחישו ולא פליג רב הונא בהא ושוב מצאתי כתוב קושיא זו בשם רבינו אפרים תלמידו של הרי"ף (והרמב"ם) [והרמב"ן] ז"ל העיד שראה בנוסחא ראשונה של רב אלפס ז"ל מכתיבת ידו חזינן מאן דפסק כרב חסדא ואנן לא סבירא לן הכי דרב הונא רבו של רב חסדא ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ועוד היה כתוב בה ונהמניה לשליש מי קא נפיק גיטא מתותי ידיה דלהמניה ואי קשיא לך הא קמייתא דאמר שליש לא מהימן ואע"ג דנפיק גיטא מתותי ידיה והכא אי נפיק גיטא מתותי ידיה מהימן התם בעל קא מכחיש ליה הלכך איתרע ליה שליחותו והכא קא מודה ליה ע"כ וכיון שלא נתגלה לנו טעמו של רב אלפס ראוי להחמיר כדבריו הראשונים וכמו שפסק ר"ת ז"ל:

י"א דוקא כשהגט ביד האשה ואומרת שהשליח קבלו לגירושין ואח"כ נתנו לה והרא"ש כתב דאפי' אם הוא ביד השליח נאמנת: