שלטי הגיבורים על גיטין יא.

וכתב הרמ"ה דוקא שיאמר לו הבעל תחלה לכותבו שצריך שיכתבנו הוא או שלוחו דאי לאו הכי אינו כלום ואפי' ריח הגט אין בו. לפי' ר"י עבד פסול לכתיבת הגט וכן מנאו הרמב"ם ז"ל בכלל הפסולין: לשון ריא"ז אם בן דעת עומד על גבן שהן עושין על דעתו הרי אלו כשרין ואם אין בן דעת עומד על גבן אין כותבין טופס שמא יכתבו תורף שפיסולו מן התורה ואם כתבו הטופס ונכתב התורף ע"י בן דעת פסול גזירה טופס משום תורף. תורף שמו ושמה והזמן והרי את מותרת לכל אדם וכל שאר הגט הוא טופס. העבד אע"פ שישראל עומד על גביו פסול מן התורה לכתוב גט לאשה לפי שעל דעת עצמו הוא כותב לה ולא על דעת ישראל והוא אינו חושש לכתוב לשמה והר"מ עושה העבד כעובד כוכבים ומבטל גטו מן התורה שאינו פוסל אפי' לכהונה ואני אומר שלא פסלו אלא הבאתו כמו שביארנו אבל לא כתיבתו שהרי אף העובד כוכבים לא נפסל לכתוב הגט אלא לפי שאינו כותב לשמה אבל העבד הכותב לשמה כשר כמבואר בקונטרס הראיות:

וכתב הרא"ש דג"כ בטופס צריך שיהיה גדול עומד על גביו ומדברי מיי' יראה דלא בעינן עומד על גביו אלא לכתחלה כמו שכתב הטור. עוד כתב מיי' כתב גט בשבת או ביום הכפורים בשוגג הרי זו מגורשת כתבו וחתמו בזדון ביו"ט ונתנו לה אינה מגורשת שהרי העדים פסולים מן התורה כתבו וחתמו בזדון ביו"ט ונתנו לה בפני עדים כשרים ה"ז גט פסול: