שלטי הגיבורים על עירובין כה.

לשון ריא"ז וכן שני גזוזטראות שהיו בשני צדי רשות הרבים זו כנגד זו ויש אויר ארבעה טפחים ביניהם מזו לזו שראויים לעבור מזו לזו דרך הנסר הרי הוא כפתח רצו מערבין א' רצו מערבין שנים ונראה בעיני שצריך שיהיה הנסר קבוע שלא יהי' ראוי ליטלו משם בשבת כמבואר בקונטריס הראיות:

לשון ריא"ז נתמעט התבן מי' טפחים קודם השבת ב' החצרות אסורות באותו בית שאילו נתמעט התבן מעשרה טפחים קודם השבת שתי החצרות אסורות שאלו אוסרים על אלו כיצד עושין להתיר אותו בית לאחד מן החצרות נועל בעל הבית את ביתו מצד אחד והרי הוא מסולק מאותו החצר והוא מותר לחצר אחרת שהוא פתוח לה או מבטל רשותו לאחד מן החצרות והיא מותרת בו וחצר אחרת אסורה בו ואין צריך לנעול ביתו כשמבטל רשותו כמבואר בקונטרס הראיו':

וכ' הרא"ש דאפי' בחול אסור ליתן ממנו לקופתה ולהעמידה שם בידים:

כתב סמ"ג בשם ר"ת ור"י דהאי גדול וקטן לאו גדול גדול ממש אלא (קטן) [גדול] וסומך על שלחן אביו הרי זה קטן קטן ואינו סומך על שלחן אביו גדול ודחק הרבה לאוקמי דעת זה גבי זכיית העירובין וכ"כ הרא"ש והטור או"ח סימן שס"ו ורבינו הביא המשנה כצורתה אלמא דס"ל דגדול גדול ממש וקטן קטן ממש וכן מיי' פ"ק מהלכות עירובין וכן ה"ג ורבינו שמשון וסמ"ג וטור כתבו וטוב להחמיר כדברי שניהם שלא לזכות ע"י בנו קטן אפילו אינו סומך על שלחנו ולא ע"י בנו הסומך על שלחנו אפי' הוא גדול:

מכאן דקדק ר"ת ז"ל דהגבהה סגי בטפח ולא כפי' רש"י שפירש בפ"ק דקדושין [צ"ל אלא מעתה פיל לר"ש במה יקנה] גבי פיל ר"ש אומר במה יקנה וקאמר במניח ד' כלים תחת רגליו ש"מ כליו של לוקח ברשות מוכר קונה לוקח ופרש"י דמשום הגבהת לא קני דסתם כלי אינו גבוה ג' טפחים ולהכי מוקי לה בחבילי זמורות ור"ת פי' דסתם כלי אינו גבוה טפח דבהגבהה טפח סגי כדמשמע הכא ועוד הביא ראיה מדאמרינן פרק המניח גבי ההופך את הגלל דמוקי לה כשהפכו פחות מג' וכי נתכוין לזכו' בו קאמר התם דקנה ש"מ דחשיבה הגבהה בפחות מג' ולאו ראיה הוא דאף על גב דבעלמא בעינן ג' גבי גלל של הפקר שאני שאפילו הבטה בהפקר קני א"נ משום דהוי גלל ככליו וקני ליה כליו אי נמי כשהגביהה בידו דכיון שהגביהה בידו קני ליה בפחות משלשה כדאיתא בכתובות פרק אלו נערות כגון שצירף ידו למטה מג' וקבלה ומהך דשמעתין אין ראיה דשאני שיתופי מבואות דרבנן הוא ולהכי קרי בשמעתין הך הגבהה דטפח משהו משום דבעלמא בעינן שלשה: